נפגע המון, רק לחשוב על להיות בלעדיה כבר גורם לדמעות לצאת

שלום.. אני נמצא בזוגיות שנתים עם בחורה שאני ממש אוהב.. בתחילת הקשר הייתי מאוד ביקורתי וקיצוני ועם לא כך אז לא בכלל..
ואחרי הרבה פעמיים שפגעתי בה (מודה אדיוט)
אבל שאיך אומרים החיים מביאים לך לימונים תעשה לימונדה הבנתי איפה טעיתי ומה צריך לשנות והתחלתי בתהליך בסופו של פרק החלטתי שאני מתחיל פרק חדש איתה לומד להיות סבלני קשוב ולא ישר פזיז כמובן מרגע של השינוי הייתה חגיגה לא קטנה שתמיד הזכירה נושאים מעבר שמיליון פעם ביקשתי ממנה עליהם סליחה אבל נשארתי אופטימי שצריך לזמן לעשות את שלו.. ואני פתאום ראיתי שזמן עשה את שלו (לא היא לא שחכה להמשיך להזכיר) הזמן את שלו במובן הרע ויוצרות השתנו והיא התחילה להיות תוקפנית כלפי אבל עדיין אחרי התנהגות שהיא סבלה לא מאשים..
בשלב מסוים זה התחיל להימאס לי ואמרתי לעצמי השתנתי כבר שנה אני לא מבין מה דפוק בי ואחרי תקופה שחלפה התחלתי להבין שזה פשוט גישה שהיא אימצה בשלב מסוים כל וויכוח או ריב סוער היה נגמר בזה שהיא צודקת ואני טועה ומבקש סליחה..
כי בתכלאס לא עכפת לי כבר מי צודק.
לא בא לי לריב אחרי שספגתי הרבה אמרתי לעצמי בתחילת הקשר שתנהגתי אחרת היא לא התנהגה עליי ככה ניסיתי לחזור למה שהיה וסתם מיותר נפתחה מריבה שהיא צודקת ואני מבקש סליחה..
סבלתי את כל זה כי בכל זאת יש גם זכרונות יפים..
עם הזמן התחלתי להרגיש בקשר כמו ילדה..
עד שהייתה שיחה בפלאפון שצחקתי וזה והיא אמרה לי "אתה עף על עצמך" וממש נפגעתי כי אמרה את זה בצורה פוגעת.. ובתחשב לעובדות שפירגנתי לעצמי בצחוק ובשיחה זה הכן נשמע כך... נפגעתי לא ממשפט מאמת שמאחוריו בחודש אחד אבדתי שני אנשים מאוד מרכזים בחיים שלי ותקופה שבקשר הרגשה שתמיד צריך לרצות ואחרי המשפט שאמרה לי הבנתי הביטחון שלי ברצפה וזה המשפט הכי מפרגן שאמרתי לעצמי בארבע חודש אחרונים וגם זה בצחוק ולספוג "מה אתה עף על עצמך" שבכלל המשפט הזה לא קשור למה שאמרתי ולא היה רצון כזה.. אני לא מצליח לומר על עצמי משפט טוב או לספר חוויה שאני הכוכב הראשי..
ואני עושה הכל בישבילה עם זה לעבוד עבודה פיזית כל הלילה לישון שעתים ולקום מהר כדי להספיק לסוע 40 דק לתחנת רכבת להביא לה כמה חטיפים שיהיה לה לשבוע בבסיס או כל הזמן להקשיב מה עובר עליה בצבא ולהיות הבן אדם הכי גאה בעולם תמיד לפרגן עם צריכה כביסה אני יקח לה תתיק ויכבס שיהיה למדים ריח טוב ותלך בהרגשה טובה לבסיס כי היא באמת חשובה לי!!! ורק לחשוב על להיות בלעדיה כבר גורם לדמעות לצאת אני לא יודע מה לעשות אני נפגע המון וניסיתי לדבר ולא עוזר! אני צריך טיפ או רעיון כל דבר יעזור תודה שהקדשתם זמן לקרוא את זה!