אז ככה אני וחברה שלי כבר שנתיים ביחד כלומר מגיל 17. היא החברה הראשונה שלי והסקס הראשון שלי. בתור ילד בן 17 כמו כמעט כל ילד בן 17 לא חיפשתי מערכת יחסים אלה חיפשתי סקס. הייתי ילד טיפש ונשארתי איתה שלושה חודשים עד שקיימנו יחסי מין (שנינו בפעם הראשונה) בשלושה חודשים האלה הספקתי להגיד לה שאני אוהב אותה למרות שלא התכוונתי לזה והרגשתי כמה שהיא אוהבת אותי, מאחר וזו הייתה פעם ראשונה שלה לא רציתי לתת לה הרגשה שאני סתם מנצל אותה אז נשארתי איתה תקופה ולמדתי לאהוב אותה לאט לאט עם הזמן איתה גיליתי כמה קושי היא עברה בחיים ושהיא בן אדם דכאוני והגענו למצב שבעצם אני כל מה שיש לה בחיים מאחר ואין לה חברות או ידידים והמשפחה שלה היא לא כלכך משפחה. אני כן מרגיש אליה משהו אבל אני לא בטוח שזו אהבה מה שבטוח שהאהבה שלה כלפיי גדולה בהרבה מהאהבה שלי אליה. אני מתנהג אליה הכי טוב שאפשר ונותן לה המון אהבה אבל קשה לי מאוד שהיא תלויה בי כלכך היא כל הזמן צריכה תשומת לב ושאני יגיד לה שאני אוהב אותה ושהיא יפה וכל זה ואני מרגיש חנוק אני לא יודע אם מה שאני מרגיש אליה זו באמת אהבה ואני לא מסוגל להיפרד ממנה כשאני כל החיים שלה אין כלכך פתרון במצב הזה נכון? חשוב לציין שאני לא סובל איתה לא רע לי פשוט אני רוצה להרגיש יותר חופשי פחות לחוץ ממנה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025