שמחה ועצובה בו זמנית אחרי הפרידה

נפרדתי מחבר שלי(23) לפני חצי שנה לאחר שהינו 4 שנים ביחד.
היה לנו קשר מאוד מסובך ומטלטל .. לא אפרט יותר מדי- בגדול לא הסתדרנו ורבנו כ"כ הרבה פעמים, נפרדנו וחזרנו שוב ושוב ושוב. עד שבשנה האחרונה לאט לאט הפסקתי להיות עיוורת מאהבה וקלטתי כמה אנחנו פוגעים בעצמנו וסובלים בגלל הקשר הזה(גם פיזית נהיינו חולים). לקח לי חצי שנה ויותר להחליט שאני לא מעוניינת להמשיך ולהצליח באמת להפרד ולהתנתק מהלב ומההרגל לחזור אליו.
אז לפני חצי שנה אחרי מספר נסיונות שלא צלחו נפרדתי ממנו בלב שלם ואפילו ירדה לי אבן ענקית מהלב . הוא אוהב אותי ברמות ועד היום לפעמים שולח לי הודעות ופשוט קורע לי תלב..
רע לי מאוד שהוא בדיכאון שנפרדנו והוא כל היום במיטה לא יוצא לא כלום,
רע לי שאני זאתי שקורעת לו תלב ואומרת לו מצטערת אבל לא נחזור ... הוא בחור מדהים ורגיש למרות הכל ולא בא לי שהוא יסבול דקה אחת זה מחרפן לי תלב.
הוא אומר שלא היתה לו בחיים אהבה עצומה כזו(היו לו אהבות לפני), ושהוא ראה אותי בתור האחת שלו, אישתו וכנל גם המשפחה שלו והחברים. הוא אמר שבחיים לא חשב שאעזוב אותו ככה סופית.. פשוט מבאס מאוד.
כשנפרדתי ממנו ירדה לי אבן מטורפת מהלב והתחלתי לחיות ולהרגיש בנאדם כמו שצריך פשוט הפסקתי לסבול. יצאתי אפילו לפני כמה ימים לדייט עם בחור מדהים ואחרי שנים שלא התקרבתי לשום בחור חוץ מהאקס, נהנתי כ"כ מהפינוקים והרגשתי כמו נסיכה! פשוט נהנתי להכיר ולהבין שיש כל מיני בחורים שונים ומעניינים בעולם הזה ..
למרות זה שנהנתי להכיר בחורים חדשים ולצאת, האקס עדיין עולה בזיכרון ואחרי חצי שנה אני עדיין מרגישה לפעמים סוג של עצב פנימי כזה ועולה לי דמעות
אפילו כשאני רושמת את זה..
מצד אחד אני מאוד שמחה להמשיך הלאה ואני מרגישה שאני לא מעוניינת לחזור בשום אופן, אבל מצד שני אני לפעמים נזכרת בו ובכל מה שהיה ונגמר ונהיית עצובה.. במיוחד כשאני מכירה בחורים חדשים אני נזכרת בו ומוזר לי שאני כבר לא איתו ויש ליידי גבר אחר ..

לנתק ממנו קשר ולשנות מספר זה אפשרי .. אבל בסופו של דבר הוא יגיע אלי בלי בעיות- ישלנו חברים משותפים, אחיות שלו חברות טובות שלי.. ובנוסף הוא גר באזור שלי ואיכשהו תמיד אנחנו פוגשים אחד תשני במקרה כמה פעמים בשבוע, לא נעים..

מה לעזזל עובר עלי עם הבילבול רגשות הזה .. לא רוצה אותו אבל עדיין עצובה ?!