היי, בבקשה קחו את הפוסט שלי ברצינות כי אני באמת צריך עזרה.. :/
ובכן, מאז שאני זוכר את עצמי אני כל הזמן צוחק. לא משנה איפה לא משנה מתי - אני צוחק.
בהלוויות, בטקסים, אצל הספר, אצל הרופא שיניים - בכל מקום ואני לא מצליח להפסיק, הצחוק נובע משום דבר, אני פשוט מתחיל לצחוק! אני לא יודע למה אני ככה ואני באמת כל הזמן מנסה להתגבר על זה ולא מצליח...
כבר מספר שנים שלא הלכתי לבית ספר ביום השואה וביום זיכרון לחללי צה"ל בגלל הצפירה, כי מפחד שאצחק [כמובן שאין בזה שום דבר מצחיק, אני פשוט צוחק בלי סיבה].
בקרוב כשיהיה לי מיונים לתפיקידים שונים בצה"ל, ויהיה לי שיחה אישית עם מישהו, אני אצטרך להראות רצינות, אך לצערי אינני יודע איך לעשות זאת.
גם במקומות עבודה, כשארצה לעבוד, לא יודע איך אעבור את הריאיון עבודה כי ככל הנראה אצחק.
אני באמת לא יודע ממה זה נובע אולי ממבוכה כלשהי או מחוסר ביטחון.. תמיד אומרים לי שכאגדל יותר אז אתבגר וזה יעבור - לא יודע אם זה יעבוד ואם כן אז מתי כי אני לא יכול להמשיך ככה יותר זה הורס את הכל קשה לקחת מישהו ברצינות וכל הזמן אני צריך להסביר לאנשים שיש לי בעיה של צחוק ושאני מצטער אם אני מתחיל לצחוק - זה פשוט לא בשליטתי ='(
תמיד אומרים לי שזה טוב שאני צוחק כי זה שמחת חיים ושכל חיי רק אצחק ודברים כמו אלה. אמנם זה נכון וצחוק זה דבר טוב, אך לאנשים במצב שלי שצוחקים בלי סוף ולא מסוגלים להפסיק - זה הורס!
אוף כבר אובד עצות לא יודע איך להפסיק את זה...
בבקשה תיתנו לי עצות ותעזו לי, מה לעשות איך לעשות בשביל להפסיק את זה?
ואם יש פה אנשים כמוני, איך התגברתם על זה? איך עברתם את זה?
תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות