אמא שלי אמרה לי שאם אני מביא חילוניה הם לא יתמכו בי כלכלית!

היי, שלום לכולם, שמי עדי ואני דתי לשעבר.

רקע: אני בא ממשפחה סרוגה ולפני קרוב לשנה הודעתי רשמית להוריי שאני לא דתי.
כמובן שכשגרתי עם ההורים (עד לפני 4 חודשים) לא היה טוב, לא להם ולא לי. מלחמות קטנות. מניפולציות רגשיות. הסתכלו עלי עקום ותמיד ינסו לשנות לי את הדעה.
לדוגמא: חפירה על למה אני לא בא לבית הכנסת. "אבא שלך מרגיש שאתה לא מכבד אותו." "תשים כיפה בבית." "תלך לרב שישנה לך את איך שאתה חושב." "איך שאתה תופס את המציאות זה עקום." ועוד.

בגדול אבא שלי הוא הטיפוס הפאסיבי-אגרסיבי+דומיננטי. לעומת זאת, אימי היא פתוחה יותר והקשר הרגשי שלי ברבות הימים תמיד היה איתה.

כמובן, יש צורך לציין שמאז הצבא, הקשר עם רוב החברים שלי מהתיכון והמכינה (הדתיים) שבהם הייתי התדלדל. נאלצתי לנדוד אנה ואנה בחיפוש אחר חברים חדשים ואוזן קשבת ואנשים שעוברים פחות או יותר את מה שאני מרגיש ומתמודד. המסע הזה עדיין לא תם. אני עדיין זאב בודד שמחפש...
הייתה תקופה בה התביישתי להביא לבית את החברים החילונים (מהצבא) מתוך הנחה שההורים יעקמו את האף, או לחילופין החברים לא יאהבו את האירוח כי זה לא בדיוק פתוח. זה דוסי כזה, אין טלוויזיה, אין קריוקי, נכנסים לבית ורואים ארון ספרים יהודי ענק... קיצר לא הבאתי חברים הביתה. אולי פעם ב... לכוס קפה 5 דקות ואז ממילא טייק-אווי ויצאנו. או כשההורים לא היו.

לפני מספר ימים יצא לי לדבר עם אמא שלי ואמרתי לה שנמאס לי מהחינוך הדתי-מיני (הסירוס) שהייתי בו ואני רוצה לחיות עם מישהי באופן מיני גם אם זה לא למטרת נישואין, רמזתי על קשר יזיזותי. ואמא שלי אמרה לי שאוי ואבוי לי אם אני אביא מישהי "חילונית" שתלכוד אותי, ושאני אזכור את מה שהיא אומרת לי, היא אמרה שהם (ההורים) לא יתמכו בי כלכלית, אני חושב שההיא התכוונה בהקמת בית וחתונה, עכשיו הם ממילא לא תומכים בי כלכלית. היא ממש נתנה לי טון תקיף והחלטי וגם פחד בעיניים שלה אני ראיתי. רק שאני לא אעשה להם את זה.

אני מרגיש תלוש, מצד אחד אני כבר לא שייך לעולם הדתי ואין סיכוי שאני אביא מישהי דתייה, מקסימום מסורתית, מצד שני ההורים שלי חושבים שאני אחזור לדת ("כולם חוזרים בסוף", הם אומרים) ואני מרגיש שהם לא מבינים איפה אני נמצא, ומאחר וחשפתי את הרצונות שלי מול אימי וקיבלתי כזה איום, מרגיש שכל המשקל של העולם נופל עלי.

איך אני מתמרן בין רצונותיי לבין הפחד שלי מההורים שהם ישמיטו את כל התמיכה שלהם בי. אני מרגיש כאילו דוחקים אותי לקיר ואני מרגיש צורך לברוח לא יודע לאן, וגם אין לי הרבה הכסף. לעזאזל.
מישהו בכלל מכיר מקום שאפשר בכלל לדבר עם עוד דתלשי"ם. אני חייב חיזוק להמשיך בחיים.