בזוגיות כבר 4 שנים, מתחיל להרגיש שאני מפספס בחוץ...

אני בזוגיות סגורה עם מישהו מדהים. אני אוהב אותו, כל מי שהוא וכל מה שהוא. אני נותן לו המון מעצמי וגם הוא נותן לי. טוב לי. על פניו הכל נראה טוב ואין באמת סיבה ממשית שזה יסתיים.

אבל... יש קצת בעיה עם הסקס.
זה קורה פעם-פעמיים בשבוע בלחץ. הוא לומד והוא עייף, ואני מאוד מבין אותו. (הוא עושה תואר ריאלי, אחד הקשים, חוזר כל יום ב18:00-20:00, מחוסר חיים).
אני לא באמת מתלונן, כי אני מבין את זה. אבל ברור שהייתי רוצה לעשות הרבה יותר סקס, ברמה של 4-5 פעמים בשבוע.
אני מאונן הרבה כדי להרגיע את החרמנות שלי. פשוט לגמור עם זה וזהו, וגם כדי לא לפזול כמובן לצדדים.

אבל זה לא ממש מצליח לי.
אני כן מסתכל על אחרים, כי מן הסתם אני נמשך ליופי. אני אוהב להסתכל על אנשים יפים. זאת בעיה אצלי. כי אני טיפוס של זוגיות, אני מעולם לא התפרפרתי, והוא הבן זוג הראשון שלי והיחיד שהיה לי אי פעם.
לא בא לי להתחיל פרק ב'. טוב לי, כי אני מבין את העובדה שבכל מערכת זוגית הסקס טיפה יותר בתדירות, והוא לא כמו שהיה בהתחלה.

ולמרות שאני לא פרפר... תהיתי פתאום... אני צעיר... אני לא מפספס?
מה אתם חושבים? האם גילאי ה-20 נועדו להתפרפרות? אם הייתם אני... מה הייתם עושים?

מצד אחד יש לכם זוגיות יציבה עם בנאדם מדהים, שהסקס איתו מעולה אבל בתדירות נמוכה... אבל מצד שני... הוא היה הזוגיות היחידה שלכם, ואתם רק התחלתם את החיים ובא לכם להיות עם עוד פרטנרים...

אני יודע שזה עלול להישמע מגעיל. אבל אני יודע שהאמת שלי היא כזו- אני אוהב אותו. טוב לי. אם היה לי רע איתו כבר הייתי גומר את זה. אני פשוט מרגיש שאני קצת מפספס. זה הכל. אני יודע שזה טבעי... אבל... אני לא רוצה לרצות לשכב עם אחרים. אתם מבינים? אני רוצה שהתחושה הזאת תעבור. אני פשוט לא ממש יודע מה לעשות, כי המצב לא ישתנה ביני לבינו והתדירות של הסקס גם כן לא תשתנה כל עוד הוא בלימודים לתואר הזה.

אני מוסיף סקר למי שאין לו כוח להגיב. תודה לכם מראש

נ.ב.
המון אנשים ששאלתי אותם לגבי זה, חברים קרובים שלי, אמרו לי שכל ההתפרפרויות עם פרטנרים שונים זה כמו סוג של "זנות", ושתהיה לי תחושה רעה מזה, אז להימנע מאוד. אני גם מאוד רגיש, והמון מהם אמרו לי שעד שמצאתי זוגיות יציבה, ועוד עם בנאדם שאני באמת אוהב, אז לא שווה לוותר על הזוגיות רק בגלל גחמות מיניות, ושמצאתי פרטנר לחיים שזה הדבר הכי חשוב. מעבר לכך כמו שכבר ציינתי, היו לנו תקופות יותר "פוריות" מבחינה מינית. כלומר, אני לא דואג מהבחינה הזאת. הוא יסיים את התואר שלו בעוד שנה וחצי, עד אז זה כזה נורא עם סקס פעם-פעמיים בשבוע?