היי.
אני אייל, בתיכון הייתי בכיתת מחשבים, ומן הסתם שהחברים שלי אז היו באותו ראש.
היינו חנונים. כן. לא מתבייש להגיד. היציאות שלנו היו בעיקר למסעדות, קולנוע ולשבת בבית לשחק פיפא.
לא היו לי בנות בחיים,וכל התיכון הייתי לבד.
תמיד הרגשתי שהחברים האלה מחזיקים אותי למטה, אז העפתי אותם ונשארתי לבד.
לפני שנתיים התגייסתי לקרבי כי אמרו לי שמכירים שם חברים לכל החיים וזה עושה אותך גבר.
בשירות קרבי לא החזקתי יותר מדי, לא מצאתי את עצמי שם ולא הצלחתי להתחבר עם אף אחד. זתומרת כן היו לי חברים, אבל זה לא יצא ממסגרת הבסיס.
לא הסתדרתי שם והעבירו אותי לבסיס אחר בתור ג'ובניק. שם אותו דבר.
אני יושב עם בנות בבסיס צוחק איתן והכל, אבל לא יודע להתקדם, לא יודע מה לעשות.
פעם אחת היה לי קשר קצר עם מישהי שחבר הכיר לי אותה וזה נהרס מהר מאוד כי אני חסר ניסיון.
עכשיו אני די בודד מכל בחינה.
אני רק אציין שאני לא נראה רע בכלל!
אני משקיע בעצמי, מתאמן, מסתפר כל שבועיים, תמיד נקי ואסתטי.
יש לי תקווה בכלל?
והבנתי שבחורות לא מסתכלות על גברים שאין להם חברים ולא יוצאים לבלות, כי הן חושבות אולי יש לי הפרעות נפשיות. זה נכון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות