שלום רב,
אני בעיצומן של התלבטויות ודילמות בנוגע לעתודה האקדמאית.
השאיפה שלי היא לעשות עתודה בפיזיקה-מתמטיקה (תל אביב/טכניון),כאשר המטרה שלי היא בסופו של דבר להצליח מאוד בתחום ,לסיים דוקטורט ולהיות פרופ' לפיזיקה באקדמיה,עם אופציה גם ליציאה לשוק אבל כיועצת או דברים בסגנון ולא כעובדת באופן קבוע.
בשלב הזה של החיים ,(באופן מפתיע לגמרי) אני רוצה להמשיך ללמוד ולא לעשות שנתיים צבא ואז להתחיל,כי אני באמת אוהבת ללמוד ולא צריכה את הצבא כמעין פסק זמן מלימודי בתיכון.
בנוסף,חשבתי שהמסלול הזה באופן ספציפי מתאים לי מכמה סיבות:
קודם כל,בהנחה שאעשה צבא רגיל ואז אלמד לא תהיינה לי אפשרוית תעסוקה בתחום כי כיום פחות ופחות צריכים פיזיקאים ומתמטיקאים במיוחד כשהם רק בעלי תואר ראשון ושני,וכאן בעצם נכנס הצבא כיתרון,שנותן לי בסיס פרקטי שאין לפיזיקאים ורזומה יחסית לשאר האנשים שמתחילים את לימודיהם מאוחר יותר.
במצב זה,כנראה אצטרך להתפשר על מקצוע פרקטי יותר כמו הנדסה, ולא באמת אלמד מה שאני רוצה לגמרי, על מנת שההשקעה שלי בתואר מבחינת פונקציה של הזמן והכסף הרב שאני משקיעה ישתלמו לי מיד בסיום התואר כשאצא לשוק ואתחיל להרוויח כסף כדי "לפצות" על ההשקעה הזו.
במצב כזה: גיל 22 אתחיל תואר, (חישבתי לפי פתיחת שנת הלימודים) אסיים גיל 25 תואר ראשון, אסיים תואר שני גיל 27-28.
עם זאת,בהנחה שאני אלך לעתודה (ואצליח),זה הולך להראות כך: עד גיל 21 אני לומדת,מגיל 23 מתחילה תואר שני בפיזיקה ומסיימת 25 -26(ונשארה לי כך עוד שנה לשירות בערך ) תוך כדי שאני עוסקת בתפקיד בעל אורינטציה בתחום,כאשר אני מקבלת מהצבא משכורת והוא משלם לי על רוב התואר והמגורים,ולא אצטרך לעבוד לפני כמו שאעשה אם אלך למסלול הרגיל.
מצד שני,שמעתי הרבה סיפורים על כך שהצבא "דופק" את העתודאים ולא נותן להם שיבוץ ראוי,ובכך דבר זה יוצר תסכול ובזבוז זמן משווע,כאשר לחייל אין אפשרות להשפיע על אופי שיבוצו ובעצם הוא תלוי במזל.
לכן,לאור הנקודות שהעלתי,ארצה לשמוע את דעתכם בנוגע לעתודה בפיזיקה-מתמטיקה ביחס אלי אישית,ואשמח לא רק שתרגו ,אם אפשר,אלא גם שתנמקו לאור ניסיונכם.
תודה למגיבים ולמדרגים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות