שלום,אני אנסה לפרט מה שעובר עליי בצורה הכי תמציתית שיש ואני אשמח אם תוכלו לעזור לי !
אני כבר 9 חודשים בצבא,נמצאת במקום שאני סובלת בו,רע לי כל כך,אני ממש לא מפונקת/בכיינית ,כל חיי הייתי עצמאית ועבדתי מגיל קטן ומעולם לא התבכיינתי אבל המצב באמת נורא...
אני בתפקיד שמחייב 16 שעות עבודה ו8 שעות חופשיות להתקלח,לאכול ,לישון וכו׳.. המקום מצומצם מבחינת אנשים אנחנו 4 בנות ואף אחת לא באמת מחוברת לשנייה...איבדתי את כל החברים שלי מהאזרחות בגלל הדיכאון ,כשאני בבית בסופש אני לא יוצאת מהמיטה
ויוצא שכל פעם כשאני צריכה לחזור לבסיס אני בהתקפי זעם ודיכאון אני מרחמת על ההורים שלי שצריכים לסבול את זה כל שבועיים מחדש .
בנוסף מטריד אותי העניין שיש לי הפרעות אכילה חמורות בגלל התפקיד,אני רואה איך כולן משמינות ולאף אחת אין כוח או זמן להזיז את עצמה ואוכלים בגלל שעמום או דיכאון. עליתי כבר 4 קילו ואני שונאת את עצמי. אני כותבת בדמעות! תעזרו לי בבקשה!
כ׳כ נורא ללכת לקבן ולבקש לעבור תפקיד? כי ההורים שלי לוקחים את זה כ״טאבו״ רציני.
תודה לכל מי שעונה ועוזר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות