אני ממש רוצה להיות מ"כ אבל אף אחד לא מאמין לי שמתאים לי! מה לעשות?

קצת עלי לפני , אני בן 19 ,קבא 46 , דפר 20 , למרות שהפרטים שלי כאלה גרועים אני באמת לא מה שחושבים , סיימתי 12 שנות לימוד , וחוץ מתמטיקה (בעיה אם מספרים וחישוב) עברתי את כל הבגרויות , אני דובר אנגלית שוטפת , ברמה מאוד גבוהה.
וכן אני מודה שאני לא כזה מבריק , וקשה לי אם למידה , לא היה לי מעולם חברים ותמיד הייתי לבד בודד, ורק החלומות שלי נתנו לי תקווה להמשיך ולחיות ולהשיג את המטרה שלי.

בצו ראשון , לא ידעתי שצריך ללמוד למבחנים והיה לי ממש קשה , ולא ידעתי הרבה והייתי נורא עייף ומבולבל , אבל לא ידעתי שזה ישפיע על השירות שלי ולא ידעתי מה מחכה לי , ו זה הסיבה לדפר הנמוך , וגם הקבא . הייתי טיפש ולא הבנתי את המערכת

התגייסתי לפני חודש , אמרו לי בקצין מיון שאני תומך לחימה , לא נתנו לי להתווכח על זה , היה לי התקפי חרדה , בכי , רעידות ולא הייתי כל כך מחובר לעולם , ראיתי למחרת קבן בבקום במקום לצאת לטירונות , הציעו לי לצאת מהצבא , לא הסכמתי , שלחו אותי לטירונות בבסיס קרוב לבית , וברגע שהגעתי לטירונות כבר הרגשתי יותר טוב , הייתי בחברה טובה , ומפקדים סבבה , עדיין היו לי בעיות אבל , מחשבות אובדניות , ראיתי קבן 4 פעמים בטירונות , הוא ממש המליץ לצאת מהצבא ושרואים שקשה לי, אבל ידעתי שאם הקלות נכונות אני יוכל להנות מהשרות שלי.

אבל תמיד שהיו נותנים לי לחזור הביתה ליום או ליותר, הייתי חוזר מלא מוטיבציה , אוהב את המדים ואוהב את המסגרת הצבאית בסופו של דבר, הייתי טוב במטווחים ובמבחנים , הכרתי חברים בפעם הראשונה בחיים שלי , וכל שבת שהייתי יוצא הייתי מתגעגע ורק מחכה לחזור.

ביום שכולם סיימו טירונות , שלחו אותי בהסעה ישר לבהד 20 לחימוש , בלי שידעתי כלום לפני , היה לי עוד התקף פניקה ולא עמדתי בזה , הייתי לחוץ כל כך , ולא היה קבן בבסיס אז הוא דיבר איתי בטלפון ואמר לי שהוא קבע לי פגישה אם הקבן בבהד 20.

הגעתי לבהד 20 , אני משובץ לקורס מכונאי רכב , לא הצלחתי להתחבר לאף אחד מהאנשים שהולכים איתי לקורס , זה לרוב אנשים שאין לי איתם שום דבר במשותף.
אני לא מתאים למכונאי רכב , אני לא יוכל לעשות את זה זה לא מתאים לי, זה לא אני.
אני לא מפסיק לבכות , מבולבל לגמרי , לא היה לי למי לדבר בבסיס הזה לא מפקדת ולא קצין לא כלום , אני מאמין שאם אני יראה קבן אני יוכל לצאת מהצבא, אבל אני לא בטוח שאני רוצה.

אני חייב עזרה ואין לי למי לפנות , אני יום שני חוזר לבסיס ומשמה מתפנה שוב.
אני אפילו מוכן לעשות טירונות 03 עכשו , כדי שאני יוכל לעשות תפקיד טוב יותר .
אני ממש רוצה להיות מפקד כיתה , אבל אף אחד לא מאמין לי שאני מתאים , אני חושב שאם הכשרה מתאימה אני יוכל לעשות את זה , אז למה זה לא ראילי? בגלל הנתונים הנמוכים אני גמור? אני לא איכותי מספיק?

אם אני יעשה תפקיד שמתאים לי , ושהוא יתן לי מטרה שאני רוצה, תפקיד שיעזור גם לחיילים אחרים , אני מוכן לוותר על הקלות שלי , לסגור שבתות , לעבוד קשה, אני אוהב לקום מוקדם בבוקר, אני רוצה להרגיש סיפוק.

אבל אין , זה באמת לא ראילי , אין לי שום קצה חוט , אין לי אך להגיע לזה. במיוחד בבסיס החדש , אין לי מפקד , אין לי חברים שמה , והתפקיד שקבילתי אני לא ישרוד בו.
אני רוצה לזעוק לעזרה , אני חייב אותה. אבל אני לא יודע מה לעשות
הקבן הטוב שהיה לי בטירונות כבר כנראה לא יעזור יותר , כולם חושבים שאני סתם מתבכיין.
אבל אני באמת אבוד לגמרי.

אם אתם צריכים או חושבים שיש עוד פרטים שיוכלים לעזור , תגיבו.
תודה.