קודם כל, אני חייבת לציין ששני ההורים שלי לא נוהגים מפחד.
אז, לפני שנה וחצי עברתי טסט שני וההורים שלי קנו אוטו "משפחתי".
ובכל תקופת המלווה הרגשתי ממש לא בנוח עם ההורים שלי, היה אפשר להרגיש את המתח והלחץ שלהם באוויר, הם תמיד צועקים עליי "לא!" "מה את עושה?", "בגללך נמות היום!" וכל מיני כאלה שממש מורידים לי את הביטחון בכביש, ולא רק זה, כל הנסיעה הם מדריכים אותי כאילו אני ילדה קטנה שלא מבינה כלום ואני ממש נפגעת מזה וזה ממש קשה לי. ואני באמת נוהגת בסדר, ממש לא במהירות כפי שהם מתארים ומקצינים.
אבל עברה תקופת המלווה וחשבתי שסוף סוף אני אהיה חופשייה. אבל לא, בכל פעם שאני חוזרת מהצבא האחים הקטנים שלי מבקשים ממני שנסע לכל מיני מקומות, ואני אוהבת לנסוע ואני רוצה שהם יהיו שמחים כי באמת בילדות שלי לא יצאנו לשום מקום. אבל הבעיה היא עם ההורים, קודם כל הם לא מרשים לי לנסוע לבד איתם, אז מכאן מתחיל מסע השכנועים של אחיי להורים, ועד שמשכנעים אותם פעם במיליון שנה, אני זאת שצריכה לסבול בכל מהלך הנסיעה מצעקות וקללות של ההורים שלי עליי. ועוד בפני האחים שלי.
המצב הזה בלתי נסבל אני כבר מתחילה לחשוש מלנהוג, כבר אין לי את הביטחון שהיה לי בהתחלה. אני מרגישה שבכל נסיעה עם ההורים שלי הם כ"כ לחוצים שעוד שנייה הם יקבלו התקף לב. וזה גם לא נעים בכלל לנסוע איתם, הם לא מדברים מרוב לחץ וכשאני מנסה ליצור שיחה הם מבולבלים ולא מסוגלים לענות בחזרה, ואני כבר לא יודעת מה לעשות איתם.
לא דיברתי על זה איתם, אבל הם בטח כבר הבינו לבד שאני תמיד בוכה מהם.
מה לעשות? אני מיואשת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות