חיי חברה תמיד היו קשים לי, מעולם לא היה לי בהם קל.
התחלת קשר, כלשהו, תמיד היתה לי לא מובנת, תמיד הצריכה מסגרת משותפת.
הכרות עם נשים, או אפילו סתם חברים חדשים זה לא משהו שבא לי בקלות, לוקח לי זמן להיפתח, לוקח זמן להכיר אותי.
בשנים האחרונות לפחות בעבודה המצב נראה מבחוץ שונה לחלוטין, כאילו אני מלא בבטחון עצמי, אבל לא כך הדברים, קשה לי, לא מצליח להבין את הסוד ביצירת קשר עם אדם אחר, בעיקר לזוגיות, מה גורם למישהו לרצות קשר איתי.
אני בחור בן 36, רווק, מעולם לא היה לי קשר זוגי שנמשך יותר ממספר ימים, יצאתי לדייטים לא רבים, בחלקם המשכתי לדייטים שניים ושלישיים, אך שם זה נגמר.
כדי להרשים אני זקוק לזמן, כך למשל בעבודה אני מרשים את מכריי אך הדבר מצריך את הסביבה שכבר מכירה אותי, ואת הזמן.
בסביבה הזאת קל לי יותר לייצר קשרים אלה נעצרים בידידות, למרות תקוות שלי ליותר מזה.
כך קרה לי לא מעט פעמים, מרגיש כמו ניצול, בחורות שמכירות אותי בעבודה עושות רושם שנהנות בחברתי, הקשר נמשך אל מחוץ משעות העבודה, בשיחות, ביציאות לפעמים, בשיחות אישיות, אך לא ממשיך הלאה.
אני בודד, מרגיש שנגמר לי הכח לנסות, לא מבין איך לקחת את עצמי ולהתקדם לזוגיות.
הידידה האחרונה ממש יאשה אותי, נראה היתה שהיא בעניין, נפגשנו מלא, העברנו ימים ביחד, הזמינה אותי אליה ותמיד עצרה, תמיד לקחה צעד אחורה.
בדברים שאין לי בהם מושג אני לא מתבייש ללמוד, לבקש עזרה, אך כאן, פשוט נתקעתי, פשוט התייאשתי, לא מוצא את דרכי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות