השבוע הייתי בגדנע וזה היה ממש מעייף, חזרתי סחוטה חסרת שעות שינה, וכל הגוף שלי תפוס.. ממש קשה לי להזיז את עצמי. חזרתי אתמול, והיום (יום שישי) אמא שלי יצאה לעבוד מוקדם בבוקר ואבא שלי הלך לסידורים..
**כשחזרתי מהגדנע, חזרתי בגישה של- אני לא רבה יותר עם אף אחד בבית (במיוחד לא עם אמא, כי אנחנו רבות ממש הרבה) ואני רגועה יותר ונחמדה לכולם, לשם שינוי**
מה שקרה זה, שאמא שלי חזרה היום מהעבודה בשעה 13:30 ואיך שהיא נכנסה הביתה היא התחילה לצעוק עליי, ממש מהרגע שהיא נכנסה בדלת אפילו לא הספקתי לשמוע שהיא פתחה את הדלת וצרחה פשוט את הנשמה שלה, והיא צעקה שאני עצלנית וקיללה אותי שאני ז*נה ודברים ממש קשים, אבל כבר התרגלתי לזה שכשהיא עצבנית היא אומרת דברים קשים ופוגעים...
וכל השבוע שהייתי בגדנע, לא התגעגעתי אליה בכלל ולא יצרתי קשר עם אף אחד מהבית והסיבה הייתה ״כי לא היה זמן״ שזה שקר כמובן.
בקיצור, אמא שלי עדיין ממשיכה לצעוק על זה שלא עשיתי היום כלום ורק אכלתי וישבתי, כי באמת שלא הייתי מסוגלת לזוז והייתי בצום של שבוע שלם בגלל המנות קרב המגעילות האלה שאכלנו בוקר, צהריים וערב. כל מה שעשיתי היה להתקלח, לתלות כביסה, לאכול ולראות טלוויזיה. השתדלתי להישאר מאופקת ולא לענות לה כדי שלא נריב, ואמרתי לה והסברתי שהבטחתי לעצמי שאני חוזרת מהגדנע אני לא רבה איתה יותר, אבל באמת שזה לא אפשרי.. התגובות שלה מוגזמות והצד המרוקאי שלה ישר פורץ החוצה והיא מוציאה עליי הכל!!
שבוע הבא יש לי יומולדת 17 והיא צעקה עליי ואמרה לי שהיום הולדת שלי יהיה היום הכי עצוב.. וכל זה רק בגלל שלא עזרתי בבית. אני באמת חושבת שהיא מגזימה מאוד, ואני לא מפסיקה לבכות ומשתדלת לא לענות לה. אני מרגישה שאני לא אוהבת את אמא שלי יותר וקשה לי עם זה.. גם כשחזרתי מהגדנע היא חיבקה אותי והיה קשה לי לחבק אותה בחזרה.. הקשר שלנו מאוד מורכב ומקולקל. אני מרגישה מתוסכלת ועצובה.. היא כל הזמן יורדת עליי ואני מעדיפה להיות רחוקה ממנה.. מאמא שלי:(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות