שיברון לב מקשר אינטרנטי

שלום, אני בת 18 יצא שלפני חצי שנה התחלתי עם מישהו מהאינסטגרם בן 21- במקרה הגעתי אליו ולפי העמוד שלו הוא ממש מצא חן בעיניי וידעתי שיהיו לנו המון נושאים משותפים. אחרי ששלחתי לו הודעה הראשונה התפתחה בנינו שיחה אחת ארוכה שנמשכה עד עכשיו חחח אנחנו מדברים בלי הפסקה. אבל באותו הזמן אני בכלל לא הייתי בארץ- אלא בשליחות מהעבודה של אבא שלי בלונדון..
אז יצא תקופה של חצי שנה שהיינו מדברים בצורה הכי אינטסיבית בעולם דרך הווצאפ בלבד- ושאני אומרת אינטנסיבית אני מתכוונת לזה. כל יום- כל היום. הוא חייל שעוד מעט משתחרר מצה"ל ולכן לא הייתה לו ממש עבודה ככה שהעברתי לו את הזמן בכיף. דיברנו על הכל מהכל- התאהבתי בו בקטע אחר ואני בטוחה שהוא בי ב100% אחרת אין מצב שהוא היה יכול לסבול אותי. ואני בן אדם מציק.
לפני חודש בערך חזרתי לארץ בשביל לסיים בגרויות, אני תלמידה בי"ב..
שבועיים לפני שחזרתי (לא סיפרתי לו שאני חוזרת, רציתי לעשות לו הפתעה) הוא סיפר לי שהוא הכיר מישהי שהוא לגמרי בעניין שלה אבל שזה לא אמור להפריע לקשר "החברי-אינטרנטי" ושהוא אוהב אותי הכי הכי.
באותו הרגע הייתי בשוק לגמרי. ניסיתי להתעלם מזה כי הרי ברור שאני אחזור והוא יראה שאני כאן איתו אז הוא לא יחשוב עליה בכלל.
אבל מהרגע שהוא סיפר לי עליה אז הרגשתי ממנו שכבר אין לו רצון ומצב רוח לדבר איתי, והשיחות של השעות על גבי שעות הפכו להיות -היי היי מה קורה..
חזרתי לארץ, הוא היה בהלם ורצה לבוא אליי מיד באותו רגע
הזמנתי אותו כמובן ובדקה האחרונה הוא התקשר להגיד שאולי זה לא מתאים כרגע. והוא צריך לחשוב על זה אבל שוב סיים ברעיון שהוא אוהב אותי ואני באמת חשובה לו.. מאז לא דיברנו.. מידי פעם הוא כותב לי שהוא מתגעגע ושואל לשלומי אבל לא יותר מזה.אני פשוט בדיכאון.. הייתה לי תקופה מדהימה איתו. הוא הבן אדם שמכיר אותי הכי טוב בעולם. הוא היה הרבה יותר מ"חבר אינטרנטי" אין לי מצב רוח לכלום. זו לא הפרידה הראשונה שלי. לפני שהכרתי אותו הייתי עם מישהו שנה אבל ממש לא הרגשתי ככה כשנפרדנו. כאן בקשר הזה שלי אני מרגישה שאני ממש מפסידה שאני לא איתו. סליחה על החפירה, הייתי צריכה לפרוק
תכלס גם אין כאן שאלה.. אני פשוט מתוסכלת