כן
שלום,
אני חייל בן 19 משרת בתור חוקר במצ"ח.
ישלי קשר זוגי טוב עם חברה שלי, חברים טובים, ומשפחה אוהבת ותומכת. שני אחים שלי סובלים מבעיות נפשיות. אח בן 18 מאושפז. אחותי בת 13 השתחררה לפני חודש וחצי בערך מאשפוז של שנה אם לא יותר. אני משרת כבר קצת יותר משנה בצהל ובתקופה האחרונה אני מרגיש מדוכא יותר ויותר המחשבות על לעבור תפקיד לא פוסקות כבר שנה ואני מרגיש שאני מבזבז את החיים שלי, אני לא מרגיש שאני שהתפקיד משמעותי, אני עושה הכל בחוסר מוטביציה ,לא התחברתי לאף אחד מהאנשים שמשרתים איתי ככה שרוב הזמן אני מעדיף להיות לבד גם בשבתות שאני סוגר אני מעדיף להיסגר לבד בחדר במשך כל השישי שבת, היציאות שלי הן לא רעות אני סוגר כל שבת שלישית ובימים רגילים אני יוצא ב16:30 עם 2 לילות בשבוע וזה אפילו ישתפר בהמשך השירות.המצב הכלכלי של המשפחה שלי ושל הוריי לא הכי טוב והיה משמח אותי אם במקום לבזבז את הזמן שלי במקום שלא עושה לי טוב הייתי עובד, עוזר להורים שלי עם טיפול באחים שלי עושה ספורט ודברים שעושים לי טוב. אני יודע שזה נשמע אגואיסטי אבל פשוט לא טוב לי במקום שאני נמצא בו, חשבתי על לעבור תפקיד בעזרת קב"ן (להוריד לפרופיל 45 נפשי) אבל אני מפחד שזה יפגע בי בעתיד וגם שאולי אני אגיע למקום יותר גרוע אני לא כלכך יודע מה לעשות בשביל להפסיק להיות מדוכא מהחיים האלה מה הפתרון בשבילי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025