אמא שלי עוברת לגור לידי, אין לי חשק לדבר איתה היא ממש מגעילה אותי

כשהתחתנתי עברתי לגור חצי שעה נסיעה רחוקה מאמא שלי , היה לי קשר מאוד כי הייתי קרוב אליה וברגע זה נעלם וזה היה קשה מאוד.

אחרי שנולד הבן שלי ביקשתי ממנה שתעבור לגור לידי היא אמרה שהיא לא יכולה לנטוש את אבא שלה והיא צריכה לשמור עליו כיבדתי את זה... אחרי שנתיים סבא שלי נפטר ושאלתי אותה שוב היא ענתה שהיא אוהבת את העיר שלה ואין לה מה לחפש בעיר שלי. אחרי תקופה שניסיתי לשכנע אותה שיהיה כייף שהיא תגור לידי וכמה תאונות לא נעימות שבהם הבן הגדול שלי נפל בגן עקב הזנחה היא החליטה לצאת לפנסיה ולעבור לעיר שלי.



התחלנו לחפש דירות. בעיר שלה הדירות זולות, ובנוסף השכונה שלה נחשבת לשכונת מצוקה למרות שהבניין חדש ובעיר שלי עקב הטבת מס ועיר על ים הדירות ביוקר. דירה כמו שלה עולה אצלנו ב400 אלף שקל יותר כסף שאין לה ולכן היינו צריכים להתפשר על בניין בן 40 שנה אבל הפלוס שהדירות האלה ענקיות ויפות וממוקמות במרכז העיר.

בקיצור הייתי מתה לדירה כזאת, אבל כל דירה שלקחתי אותה היא זילזלה בדירה שלפעמים התביישתי לפני האנשים איך שהיא דיברה על הדירה שלהם.

דירה אחת היא אהבה והחליטה לקנות ואז ביום החתימה באה לביקור בדירה ואחרי ששאלתי אותה 5 פעמים האם את מעוניינת אמרה טוב נו אין משהו אחר אמרתי לה לא כן או לא תני תשובה חד משמעית היא אמרה כן...

ואז התחילה לבכות קיבלה שוק אמרה לי שהבית מסריח שהאישה מגעילה הבית מלוכלך אמרתי לה ננקה ... המטבח מגעיל... נחליף מטבח... האסלה מטונפת... ננקה את האסלה... הכל בקיצור הכל מגעיל...

הבנתי שלאמא שלי לא באמת אכפת מהנכד שלה היא לא מתרגשת שהיא הולכת לגור לידי בעוד מספר חודשים היא דואגת לדברים מטומטמים שאפשר לסדר אותם תוך שבוע.

תמיד הרגשתי שהיא אגואיסטית אבל זה הגבול....

היא שיגעה אותי במשך 3 שבועות חיפשתי כמו מטורפת את הדירה בשבילה אמרתי לה שהכיס שלה לא מאפשר לה לקנות משהו מפואר שתבין שהיא לא מיליונרית ואמרתי לה שאם היא לא בטוחה נוותר על הכל וזה בסדר אבל היא התעקשה...

היא אמרה לי רק אל תפגעי בי זה הכי חשוב לי... אני כבר שבוע עם אבן בלב אין לי חשק לדבר איתה היא ממש מגעילה אותי...

אחרי שחתמה על החוזה מבקשת שאני אבטל אותו... איך ומה אעשה?