אני כל כך שונאת את הגוף שלי.
אני רזה בכללי, אבל הרגליים שלי רזות באופן לא פרופורציונאלי ביחס לשאר הגוף שלי. והן נראות כאילו הן מסובבות פנימה, במיוחד בשוק הרגל, וזה יוצר רווח גדול בין שתי הרגליים (אם תצמידו רגליים ותפנו אותן קצת פנימה, תראו שנוצר רווח גדול יותר). אמא שלי מכנה את הרגליים שלי "רגליים עקומות".
וההליכה שלי נראית כאילו אני עולה במדרגות קטנות. כשאני הולכת מהר אני "קופצת" סוג של בכל צעד, זה נראה פשוט מצחיק. אני לא שולטת בזה ואני לא יכולה לשנות את זה. אני לא יכולה למתוח את הרגל עד הסוף כשאני מושיטה אותה קדימה בזמן ההליכה, ולהרגיש שזו יכולה להיות ההליכה הטבעית שלי ואני יכולה להתרגל לזה.
אחותי אמרה לי פעם שיש לי הליכה של "אנורקסית".
לפני כמה חודשים עליתי 2 קילו בחו"ל, שמתי לב שגדלה לי כרס קטנה בבטן והידיים המתלאו לי קצת, והרגליים לא השתנו. רק משני קילו הרגשתי שהשמנתי בצורה שרואים, אבל לא ברגליים (ירדתי את השני קילו האלה כבר, כשחזרתי לארץ).
אני כל כך שונאת את הגוף שלי. אני מרגישה מכוערת ואני מרגישה רע.
יכול להיות שיש לי בכלל בעיה? למרות שאני מרגישה בריאה פיזית, בדיקות הדם הכלליות שלי תקינות, ואף פעם לא אמרו לי שאני לא בסדר.
יש לציין שכפות הרגליים שלי קטנות, אני מידה 36, אנשים תמיד מתפעלים מגודל כף הרגל שלי. ואני לא נמוכה. וכפות הידיים שלי ממש קטנות גם כן, וזה לא ממש גנטי.
אני אשמח לשמוע אם יש לכם משהו לומר או להציע לי.
תודה לעוזרים מראש (:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות