אמא שלי יותר מדי אובססיבית כלפיי

טוב אז ככה אני בת 15 עולה לי' אני מאוד מקובלת בחברה, אנחנו שלושה אחים אני הכי קטנה ויש לי שני אחים גדולים עכשיו לעניין אמא שלי היא מין אובססיבית אלי היא לא מספיקה להתקשר אלי כשאני יוצאת, נגיד אני הולכת לבית ספר היא רוצה שאני ישלח לה הודעה שהגעתי ושאני מסיימת לא מרשה לי ללכת לחברות אחרי הלימודים.. עזבו שלא מרשים לי שיהיו לי ידידים וחבר בכלל!!
היא לא מרשה שחברות שלי יבואו לישון אצלי ולא שאני ישן אצלהן..
היא לא מרשה לי לצאת בכלל!!!! ואם אני יוצאת אז היא חייבת לריב איתי לפני אפילו על שטויות רק בשביל שאני לא יהנה (ככה אני חושבת).
השעה הכי מאוחרת שלי צריכה להיות 11 אני לא יכולה לצאת רק אם יש מישהו שיחזיר אותי במכונית אם אח שלי לא יכול אני לא יכולה לצאת וזה קורה רוב הפעמים !
היא שנה שעברה ולפני שנתיים הייתה לוקחת לי תמיד את הפלאפון בשביל לראות אם מי אני מדברת.. כל פעם שאני אומרת שיש לחברה שלי חבר היא אומרת שרמוטה ודברים כאלה
היא קונה לי הכל והיא לא מבקשת ממני שאני יסדר את הבית וכל זה אבל עדיין אנחנו לא פתוחות אחת אם השניה וכמה שניסיתי וראיתי שאין אם מי לדבר... לפני שנתיים היא תפסה אותי מדברת אם איזה מישהו והיא צעקה עלי ולא נתנה לי לצאת מהבית ואמרתי לה שאני אוהבת את אותו ילד היא אמרה תמחקי את הרגש האהבה לא יהיה .. ואנחנו לא דתיים בכלל לא !! אני לובשת הכי חושפני שיש וכל זה ..
ובאמת שאני אוהבת אותה עם יקרה לה משו חס וחלילה חס ושלום אני ימות אבל אני רוצה לנצל את הנעורים שלי אי אפשר יותר ככה.. פשוט נמאס לי עכשיו חופש וכולם מנצלים את החופש שלהם הולכים למקומות ורק אני בין 4 קירות כשאני באה לחבק אותה ולנשק אותה או לשים את הראש שלי על הכתף שלה היא אומרת לי דיייייי וצועקת עלי ודוחפת אותי .. קיצור גם כל החברים שלי והורים של חברות צוחקים עלי הם אומרים תמיד אמא שלך סוגרת אותך וכל מיני דברים בסגנון . ואפילו משפחה שלי נגיד כמו דודות ובנות דודות צוחקות עליה פשוט כי זה מוגזם.. אני לא יודעת מה לעשות אני צריכה את החופש שלי ואני יודעת שלא משנה כמה שאני ידבר ויצעק הם לא יתנו לי את זה אני מתבגרת אבי כבר לא ילדה קטנה... אני שוקלת לעזוב את הבית בבקשה תעזרו לי אני על סף יאוש