שלום וחג שמח!
חבר שלי ואני כבר שנתיים וחצי בזוגיות, הוא החבר הראשון שלי והסקס הראשון. שנינו עומדים להתגייס בקרוב (הוא יתגייס מעט אחריי).
אני אוהבת אותו מאוד, מעריכה אותו ומכבדת אותו. אבל משהו נעלם! הריגוש, ההתאהבות, הניצוץ... אני יודעת שהגיוני שזה ייעלם, אבל אני ממש מרגישה שמשהו חסר לי בזוגיות איתו. קשה לי להגדיר אותו בתור החבר הכי טוב שלי, שמבין אותי ומכיל ויודע עליי הכל, הוא לא. אבל אני כן אוהבת אותו מאוד. (הוא כן מרגיש שאני החברה הכי טובה שלו, ולא אמרתי לו שכך אני מרגישה).
אנחנו שוכבים מעט וגם לא מתנשקים הרבה, בגללי, אין לי חשק אף פעם, פשוט ל-א ב-א ל-י. אף פעם לא הרגשתי ככה, פעם הייתי קופצת עליו בכל הזדמנות, אבל כבר כמה חודשים שאין לי חשק. הוא כן מושך אותי, למרות שהוא עלה במשקל קצת ויש לו כרס קטנה אבל לא חושבת שזו הבעיה. חשבתי שאולי זה קשור לעובדה שאני לוקחת גלולות (תופעת לוואי של הורדת חשק מיני) אבל גם כשהפסקתי לקחת שום דבר לא השתנה. כמובן שאני לא אומרת לו ופשוט מתרצת כל פעם בתירוץ אחר, שאין בית ריק או שאני עייפה וכו וכו׳. ופעם בכמה זמן אני יוזמת (למרות שלא באמת בא לי) כדי שלא אמנע את זה ממנו לגמרי. תוך כדי הסקס זה נחמד, אני מתעוררת קצת... אבל אני מרגישה שיכולתי לחיות בלי זה.
כמובן שגם לי זה מאוד חסר... וכן יש לי חשק מיני כשאני ״עם עצמי״ נגיד.
בקיצור, בזמן האחרון אני מתעצבנת עליו מהר מהרגיל, פחות רוצה לראות אותו, ולא ״בא לי עליו״ בכלל. כן חשבתי על פרידה אבל אני אוהבת אותו מאוד, ורגילה אליו מן הסתם, ומצחיק לי איתו, ואני יודעת שהוא אוהב אותי מאוד מאוד ואכפת לו ממני.
מה עושים? יש דרך לתקן את מערכת היחסים הזו? אני נורא לא רוצה להיפרד... הוא חלק ענק בחיים שלי!
כל עצה תתקבל בברכה !!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות