היי, אז מאיפה להתחיל?
היום קבעתי עם חברה ללכת לקניון, חברה שלא פגשתי זמן רב.
התחלתי להתארגן לפגישה, התאפרתי (אני תמיד מתאפרת, רק מייקאפ וכאלו),
ובחנתי את הפנים שלי. הרגשתי שהמייקאפ לא עוזר, הרגשתי כל כך מכוערת בגלל הפצעים שיש על הפנים שלי.
וזה לא שאני סובלת מאקנה קשה, יש תקופות שזה באמת לא הרבה, אבל אני גם במחזור אז בכלל הרגשתי כמו יער של דודבנים על הפנים שלי.
הרגשתי פשוט מגעיל, והתעצבנתי ובכיתי וברגע האחרון ביטלתי לחברה שלי שכבר הייתה בקניון כי לא הייתי מסוגלת לצאת מהבית.
ביטלתי בלי הסבר, וכמובן שהרגשתי רע מאוד על כך אבל באמת לא הייתי מסוגלת לצאת מהבית. פשוט שכבתי במיטה ובכיתי.
שנאתי את איך שאני נראית, אני שונאת את הפנים שלי ואת הגוף שלי והאף שלי והפצעים שלי. ולפעמים אני חושבת שאני נראית בסדר, אפילו יפה.
אבל היום הרגשתי כל כך מגעיל, כאילו הפצעים מכערים אותי בטירוף.
ואני מאוד שומרת על טיפוח ואסטיקה ומנקה את הפנים ושומרת עליהן, ונמאס לי.
פשוט נמאס לי. מעולם לא הגעתי למצב שהרגשתי כל כך לא יפה עד כדי כך שלא יצאתי מהבית. אין לי מושג מה קרה לי!
אני עדיין מרגישה נורא, וכשאני מסתכלת על הפצעים שלי אני עוד רגע בוכה.
מה לעשות? אני באמת נוקטת בכל השיטות חוץ מראקוטן, בגלל התופעות לוואי.
אני כל כך מיואשת.. אני באמת מצטערת על החפירה אבל הייתי חייבת לפרוק.
אשמח לקבל כל עצה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025