קורה שאני מקשיבה לשיר, בוכה בכל פעם שאני מקשיבה לו, מזדהה איתו, חברה באה ומבקשת ממני את שם השיר, הבעיה היא שאני אעשה הכל מלבד לתת לה את שם השיר.
למה?- כי היא לא תרגיש כמוני לגבי השיר, מבחינתה זה יהיה עוד שיר שהיא מקשיבה לו מבלי להבין את המשמעות שלו, מבלי להבין את מילותיו, סתם עוד שיר שהיא תקשיב לו כי הוא "מגניב בעינייה" או כי היא לא מכירה שירים אחרים.
זה קורה בכל דבר שאני נקשרת אליו, שאני אוכלת את עצמי לאחר שראיתי או הקשבתי לו.
זה יכול להיות עם סרט, שואלים אותי, מה הסרט האהוב עליי, התשובה שלי תיהיה "לא יודעת, מלא"
אני קוראת לזה "קנאה", קנאה לדברים שחשובים לי יתר על המידה.
האם זו בעיה מוגדרת? אני פשוט לא יכולה לסבול את המחשבה שדבר שכל כך חשוב לי, שהוא כל כך "אני" יהיה סתם עוד "משהו" בעניי אחרים, לכן עדיף בעיניי שלא ידעו עליו מלחתחילה.
מה לא בסדר איתי? מעטים מאוד, האנשים שאני מרגישה בנוח לשתף אותם בדברים שחשובים לי, הם האנשים שאני יודעת שאותם הדברים שחשובים לי, יהיו חשובים עבורם באותה מידה.
זה לא משהו שאני יכולה להתעלם ממנו, זה מעיין מחשבה ודרך חשיבה שטבועה בי.
אני לא חושבת שאני שואלת כאן כיצד להתמודד, השאלה היא, איך בכלל עליתי על דרך חשיבה כזאת? והכי חשוב-
מה לא בסדר איתי?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות