היי , אולי זה יהיה טיפה חפירה אבל אני מרגישה שאני צריכה לפרוק את מה שיש לי על הלב ..
מאז שאני מכירה את עצמי אף פעם לא אהבתי להיות בקבוצות תמיד .
מהיסודי עד כיתה ז היתה לי חברה הכי טובה שזה תמיד היה 24/7 זה תמיד היה אני והיא כל היום - דבק ..
קרה משהו שמאז אנחנו כבר לא בקשר ( אשאיר לעצמי ) ..
ומכיתה ח עד עכשיו שזה כבר יב יש לי חברה הכי טובה אחרת שזה כל היום רק אני והיא " עדיף חברה אחת מאשר 1000 צבועות "
הרגלנו את עצמנו להיות כל הזמן לבד ביחד אין לי חברים אחרים חוץ ממנה זה תמיד אני והיא ..
עכשיו יש לה חבר שנה וחצי והדבר הזה גורם להמון בעיות בחברות שלנו כי זה היה תמיד אני והיא עכשיו זה רק היא והוא ואם הוא נוסע לאן שהו פעם בחודש אז זה אני , וזה כואב לי כי היא 24/7 איתו הם הרגילו את עצמם כל הזמן להיות ביחד בלי חברים רק הם למדתי לחיות עם זה כי אין מה לעשות , היו לי חברים אבל אף פעם לא יצא לי לחוות את ההרגשה של אהבה אמיתית כמו שהיא חווה .
וזה גורם לי לתסכול אני מוצאת את עצמי לבד רוב הזמן וגם כשניסיתי למצוא חבר'ה ולא להרגיש לבד לא התחברתי , לאחרונה אני מוצאת את עצמי כל היום בוכה חסרת כוחות ..
אשמח אם תייעצו לי ...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025