היי , באתי לכאן כדי לשפוך , כי באמת שאין לי למי לספר מה שעובר עליי , אני כותבת את זה בדמעות , פשוט נמאס לי מהכל....
לפני חודש נפרדתי מחבר שלי שהיה כל עולמי , אין לי חברות בכללל ,וגם כשהיה לי הרגשתי שהם מקנאות , או צבועות , והתרחקתי , כרגע אני מוקפת רק ידידים בנים שרובם רוצים ממני סטוץ , חבר שלי פשוט מילא אותי , והייתה בנינו אהבה ענקית ...ונפרדנו , זו התקופה הכי קשה בחיים שלי , אף פעם לא הייתי שבורה ככה , לא יושנת , לא אוכלת , אין לי חשק לכלום...עכשיו עבר קצת זמן מאז ואני מרגישה יותר טוב , אבל תמיד שאני לבד או קשה לי במשהו אני נזכרת בו , אני פשוט חסרת אונים ...אין לי שום חברה קרובה , כלום!!! והלבד שובר אותי , אני פשוט לבד!!
לא חסר לי כלום , ואני פשוט סובלת , למה ?!
אני יודעת שבן אדם צריך להעריך את מה שיש לו והיית שמח ואני מנסה אבל איך אפשר ?!?! אני מעריכה ומודה על הכל ...אבל כמה אפשר להחזיק ככה ?!?!
אני בן אדם מאוד חברותי , אין לי מושג איך הגעתי למצב הזה , אני פשוט מרגישה מתה , החברה מחייה אותי ואין לי את זה ...
אני פשוט אוויר עכשיו...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות