אז בחרתי מקצוע בגלל יוקרה .. נטו בגלל יוקרה.. רציתי בטחון תעסוקתי וכי דרוש סכם מאוד גבוה בשבילו והתקבלתי .. בחרתי במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ומזה חודש אני סובל... כולם באטרף של העבודות והמבחנים וכל כך מפוקסים ושלא לדבר על זה שרובם כל כך לא האנשים שאני מתחבר אליהם ואני פשוט מרגיש מת מהלך..הייתי תלמיד מצטיין בתיכון שקיבל תמיד ציונים גבוהים וכעת עכשיו אני אפילו לא יודע איך ללמוד וכשהכל רק מתמטיקה חדווא ואלגברה לא מבין מאיפה אוגרים כוחות ...במקום ללמוד אני בוהה בקיר וחושב מחשבות של האם ביצעתי החלטה נכונה או לא.. אני בכלל רציתי ללמוד משהו שקשור באנשים נטו אנשים כי אני אוהב את זה.. טיפול או חינוך או תאטרון .. דברים שאני מרגיש שמתאימים לי אבל פשוט זנחתי אותם בגלל שאמרו לי שבסוף צריך משכורת הביתה .. תלמד משהו מכניס ואחרי זה תעשה מה שבא לך .. אבל איך שורדים תואר ככה? .. ההורים שלי יתאכזבו ממני מאוד אם אעזוב.. תמיד הייתי הילד שהוא מושא גאווה ועכשיו דווקא עכשיו כשזה נוגע לעתידי אני מרגיש מבולבל..מה לעשות .. לפרוש? כמה מהחוג שלי לומדים מדעי המחשב עם שילוב דו חוגי... אולי כדאי לבדוק על זה ולהוסיף חוג נוסף כדי שייתן עניין וככה יהיה משהו פרקטי וגם משהו מעניין?.. או שפשוט עדיף לעזוב ולהמתין לשנה הבאה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות