חבר שלי בן 17 והוא מגיע ממשפחה דתית. הוא עם כיפה והכל והמשפחה שלו והוא שומרת שבתות וחגים . אני לא שומרת . זה התחיל שרק הכרנו והוא סיפר שקשה לו עם בנות שלא שומרות שבת כי הוא מחלל לרוב בגללן וקשה לו להיות בראש שקט . אז אמרתי שאני שומרת .. כי הוא בן אדם מדהים ולא רציתי להפסיד אותו בגלל שטות כזו.הוא איתי כל כך הרבה זמן ושהוא אומר לי שבת שלום ואני לו , הוא חושב שאני שומרת ואני ממש לא.אני נוגעת בטלפון ובהכל פשוט לא נכנסת לווצאפ ולאינסטגרם ולא פעילה כדי שאף אחד לא ידע. הייתה פעם שחשבתי על זה ואמרתי די ,נמאס לי לשקר. אז המצאתי לו שאני כבר לא ממש מאמינה בשמירת השבת ושקשה לי כבר להחזיק. הוא היה קצת כועס ואמר שקשה לו עם זה ושהוא מבין אותי אבל התשובה העיקרית הייתה 'מהתחלה אמרת לי שאת שומרת , סגרנו עניין . אני לא מסתדר עם בנות שלא שומרות שבת ואם לא היית שומרת לא הייתי נכנס איתך לכל זה '. אל תשפטו אותו , הוא באמת מדהים זה פשוט קצת קשה לו . אז אמרתי לו שאני לא אחלל ושהכל בסדר. אני לא רוצה לחיות בשקר הזה , אני לא משקרת אף פעם ופתאום ששיקרתי אני מרגישה שהכל מסתבך ושאני עומדת להתפוצץ ושגם זה יתפוצץ לי בפעם אחת בפנים. אני לא רוצה לדעת מה יקרה שהוא יגלה שאחרי כמעט שנה אני ממש לא שומרת ומשקרת לו בצורה כזאת. האהבה בינינו עצומה וכלכך אמיתית , מבחינתו הכל מושלם ומבחינתי לא , רק כי אני לא רוצה להסתיר את מי שאני, במיוחד לא מחבר שלי. איך לפנות אליו בלי שיכעס? מה להגיד לו? תעזרו לי, אני כבר לא עומדת בזה!!!!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות