ראיתי שיש שאלות שמזכירות את מה שאני הולכת לרשום ומראש אני מצטערת אם הדרך שבא אתבטא תרגיש קצת מתנשאת, אני לא באה ממקום כזה אלא באמת ממקום של ניסיון להבין ולצאת מהקופסה שלי.
אני מרגישה שנפלתי בין הכיסאות. בנים בגילי פונים אלי רק אם הם צריכים משהו או רק אם אני המוצא האחרון והרבה פעמים אני מרגישה כאילו הם עושים לי טובה שהם מדברים עם הבחורה שאף אחד לא לוקח. בחורים גדולים ממני מקבלים וויב של ילדה שחונכה היטב ולא של בחורה בוגרת ומבינה. אני מרגישה בוגרת ביחסית לשכבת גיל שלי וילדותית מאוד ביחסית לאנשים אפילו שנה מעלי. אני מרגישה שאני מרתיעה אנשים עם איך שאני מתנהגת או מדברת, בנים בגיל שלי נרתעים מהרצינות ומהשאפתנות שלי ובנים גדולים רואים בי מתלהבת שיכלה בקלות להיות אחותם הקטנה. אני חושבת שזאת הסיבה המרכזית לכך שאני לא מצליחה ליצור קשרים רומנטים בניגוד לבנות מסביבי, כאילו זה מה שאין בי ושיש באחרות. המצב הזה דיי מתסכל אותי, אני יודעת שיש לי מה להציע ואני תוהה אם יהיה מישהו שלא יראה אותי רק ככה.
אני לא בטוחה שלהעלות שאלה כאן זה מה שיעזור לי אבל אני אשמח לתובנות או הארות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות