היי,
אני בן 16, דתי, גר בהתנחלות באזור ירושלים
החיים שלי בזמן האחרון ממש מסובכים ואני לא כל כך יודע מה לעשות..
דבר ראשון הדרכה- אני חניך בתנועת בני עקיבא בשבט ציון והמדריכים שלנו עוד מאט עוזבים ואז השבט שלנו יכנס להדרכה וידריך את השבטים היותר נמוכים. אנחנו שבט של בערך 45 ילדים מתוכם 7 בנים ו7 בנות יכנסו.
אנחנו בערך 20 בנים בשבט ומתוכם לי ולעוד 10 בנים יש את הסיכוי הכי טוב להכנס.
הבעיה היא שאני ממש לחוץ שאני לא אכנס, ואני באמת לא יודע מה אני אעשה אם אני לא אכנס..
יש אפשרות לעשות הדרכת חוץ אבל זה פחות כיף ויו. קשה וההורים שלי ממש לא רוצים כי זה אומר שכל יום שלישי וכל שבת שנייה אני לא אשן בבית..
אני ממש לחוץ על ההדרכה ואני לא מצליח לחשוב בערך על שום דבר אחר..
דבר שני זה שיש ילדה בשבט שאני דיי אוהב ואני לא כזה בטוח איך בדיוק היא רואה את זה.
אנחנו מדברים הרבה ואני תמיד מצחיק אותה אבל אין לי אומץ להתקדם עם זה הלאה ואני מפחד שאם אנסה אז היא תפסיק להיות גם ידידה שלי וזה ממש מבאס כי עכשיו נכנסים להדרכה והכל ולא יודע כמה יצא לי לשמור על קשר איתה ככה..
דבר שלישי זה שאני לא כל כך אוהב את הבית ספר שלי.. שנה שעברה הייתה השנה הראשונה שלי בתיכון ולא כל כך התחברתי לילדים חדשים אז לא כל כך טוב לי מבחינה חברתית.. יש לי הרבה חברים אבל רובם מהשבט ואני חושב שאם אעבור לבית ספר אחר שיהיה בו גם פנימיה יהיה לי יותר כיף.
אני גם לא אוהב את המורה שלי. הבעיה בפנימיה זה שההורים שלי לא מרשים לי ושזה הרבה יותר שעות לימודים וכבר עכשיו קשה לי בשעות האחרונות..
דבר אחרון זה ההורים שלי- אני ממש עצבני עליהם על מלא דברים ואני בכללי לא כל כך מסתדר איתם.. הם לא נותנים לי חופש לעשות דברים שאני רוצה.
אני חושב שאם אני אעבור לפנימיה אז יהיה לי יותר קל בלעדיהם אבל אין לי כח להתווכח איתם על זה..
אשמח ממש לעצות מה לעשות עם החיים שלי! תודה מראש!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות