זה מפגר. אבל בא לי לשתף. בשביל מה יש את האתר הזה אם לא בשביל לחפש הזדהות עם מוזרויות שאין אומץ לספר לאף אחד... אני לא בטוחה שזו בעיה ואולי בעצם כולם עושים את זה. איפה שאני לא נמצאת, בלימודים, בעבודה, או סתם ברכבת, ומאז שאני זוכרת את עצמי בערך, אני תמיד מנסה לדמיין איך נראים חיי המין של אחרים. אספר לכם איך זה נראה בעיני הדימיון הפורח שלי. אני רואה זוג חרדים עם שיירת זאטוטים אחריהם וישר עולה לי המחשבה, אוקי, הם עשו סקס בשביל זה. והרבה. ואז אני מתחילה לדמיין איך הולך המשחק המקדים שלהם ("חיה ברכה, השם ישמור, מזל שהלכת למקווה היום", "אוי מנחם מנדל כל כך חיכיתי לקיים את המצווה הזאת, בא לי לקרוע ממך את הציצית"). לפעמים הדימיון הזה כל כך תלוש מהמציאות אבל ברור לי שזה קורה, כולנו עושים סקס, כמה שאנשים ידברו איתי ברצינות ובשפה גבוהה, אני לא יכולה שלא לדמיין אותם מגיעים הביתה בערב ועושים את זממם. מה שהמון פעמים פשוט מצחיק ודוחה אותי בו זמנית. עוד דוגמא, המנהלת שלי בעבודה. בחורה צ'אבית די מבוגרת, מאוד סמכותית. יום אחד בעלה הגיע לבקר והיא חיבקה אותו. הוא בכלל עם כרס ענקית וסנטר כפול. ואז מגיעים הדימיונות לעזאזל. אני יושבת מול המחשב במקום שלי וכמעט מתפוצצת מצחוק, אני לא יכולה לראות מצב כזה קורה בכלל, אבל ברור לי שזה כן... ככה היה לי גם עם המורים שלי בבית ספר, גם חברות שלי, גם ההורים שלי (לא רוצה לדבר על זה.. חח). אני יכולה לדבר עם המרצה בלימודים על ענייני הקורס ופתאום עם ההפרעת קשב שלי אני מתחילה לחשוב: "אם הוא לא גיי, בטוח הוא פאסיבי ואשתו לובשת סטרפ און והוא גונח" אין לי שום חסכים בנושא הזה. אולי כי שכבתי עם אדם אחד שאני אוהבת מאוד וזהו, אבל זה מספיק לי, ואני עדיין מפליגה עם דימיונות. וזה לא מחרמנות. אני נוטה לחשוב ככה דווקא על אנשים שמאתגרים אותי (נגיד בחורה בגיל שלי שהיא מאוד מינית ונראית טוב, הדימיון הזה בא בקלות. ראש הממשלה לעומת זאת- אתגר טוב.) חחח, מה דפוק בי??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות