שלום.
אז זו בעיה שכבר מאז שהייתי עוד קטנה. והייתי שמחה לדון בה איתכם כאן באתר
מאז ומעולם הייתי ביישנית. שקטה ומופנמת שכזו. אצלי זה כישרון, זה ככה מאז שנולדתי
אבל היום, הייתי ביומהולדת של חברה ישנה שלי שעברה דירה ובית ספר לפני שנתיים, והבנתי כמה הבעיה הזו מפריעה לי.
הייתי קצת מתוחה לגבי היומהולדת, כי אני הייתי היחידה בכיתה הישנה שחברה שלי הזמינה ולא הכרתי את שאר הילדות האחרות. אז אמרתי לעצמי " גשי אליהן- ותעשי את המיטב"
אבל לא משנה מה אמרתי לעצמי, זה לא עבד. מהרגע הראשון שבאתי המתח והביישנות הכו בי. לא הצלחתי אפילו להישיר מבט, לומר היי, להכיר,לדבר. אז נשארתי בצד ולא השתתפתי במשחקים החברתיים. לא משנה כמה באה חברה שלי וניסתה לשכנע אותי לבוא.
לבסוף כן הצלחתי לדבר עם אחת הבנות שם, אבל זה רק היה שיחה מועטה. שהלכתי בדרך הביתה, הבנתי כמה הדבר הזה חשוב ומפריע לי.
אז רציתי את עצתכם- מה כדאי לי לעשות כדי לא להיות ככה. להישיר מבט, ליזום שיחה, להנות ולא להיות לבד, סגורה בתוך עצמי.
תודה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות