אני ואמא שלי לא הכי מסתדרות , יש בינינו ריבים קטנים אבל המילים שלה . הן מילים גדולות .
איך היא יכולה להגיד לי שאני הבת של השטן ? שהיא מצטערת שנולדתי ?
אני תמיד מנסה לעשות לה טוב אני היחידה מהמשפחה שלי שמתקשרת לשאול למה היא מאחרת כשהיא חוזרת מהעבודה אני היחידה ששם בשבילה שקשה לה אז למה ? למה לה להגיד לי את זה ? אני כותבת את זה בלי להפסיק לבכות .
כבר חשבתי לברוח מהבית , לעזוב הכל ולהתחיל הכל מחדש אבל אני יודעת שלא יהיה לי שום עתיד אם אני אגור ברחוב . רק חשוב לה הלימודים וזהו . התעודה של שנה שעברה? היא אמרה שהיא מתביישת שאני הבת שלה .
אני כבר לא יודעת מה לעשות ניסתי לדבר איתה על זה אבל היא לא מוכנה להקשיב רק אומרת " מנסה ללמד אותי חינוך ? ילדה בת 16 אין לך בושה ? "
הכל אבוד מאוד . אני מנסה לתקן ורק מחמירה את המצב .
היא כבר לא אוהבת אותי שאלתי אותה והיא לא ענתה ( שתיקה שווה כהסכמה לא ? )
והכי כואב לי זה אם כל המילים שלה שנכנסות לי ללב ומרסקות אותו כל פעם מחדש אני עדיין יאהב אותה אפילו שהיא כבר לא . וזה כואב לי וזה קשה לאהוב בן אדם ולתת לו את העולם שלך ברגע שהוא לא אוהב . ואל תגידו לי שזה שטויות והיא אומרת את זה כשהיא עצבנית כי זה ממש לא .
אני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות .. באמת שלא .. אפילו אמא שלה ואח שלה אומרים שהיא מגזימה איתי ועם שאר המשפחה ממש לא :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות