כן, אלה רגשות טבעיים בכל תחילה של מערכת זוגית.
היי,
יש לי בן זוג חדש, אנחנו יוצאים בערך כ3 חודש. אני מרגישה רגשות עזים כלפיו והוא כפי שטוען כלפיי. אבל לא הכל וורד. אנחנו לא מפסיקים לריב על רקע שוני בעדות שלנו, לא וויכוחים פוליטים אלא ריבים של אי הבנה אחד של השניה, בגלל שאנחנו לא בני אותה עדה, עדות רחוקות אפילו עד כדי כך שאמא שלי לא מוכנה לראות אותו בבית. כבר כחודש אני מרגישה כנטל, לא רצויה. מדי פעם הוא אומר לי שאני לא כזאת ושרוצה להיות איתי ואוהב אותי אבל משום מה אני לא מצליחה להאמין לו. אני רוצה להיות איתו מאוד אבל לא מרגישה כאילו זה הדדי למרות שמנסה לשכנע שכן. אני מקנאה לו בצורה מטורפת, למרות שהוא לא יודע כי אף פעם לא אמרתי. לפני שפגש אותי היה רודף שמלות מקצועי והדימויי הזה לא יוצא לי מהראש. כל הזמן שואלת את עצמי למה הוא איתי, איך הוא מרגיש כלפיי, אולי הוא משקר לי, אולי אני נדחפת לו לחיים, אולי הוא רומז שאני לא רצויה ואני לא מבינה...מתסכל. אני מרגישה כאילו אני חונקת אותו ממש מצמידה לקיר עם כל הרגשות האלה שלי אבל לא מצליחה להשתלט על זה. יש בי מועקה ה' יודע למה.
קהילה יקר, מה עושים בנידון? איך אני מתרחקת קצת ונותנת לו אוויר לנשימה? איך אני מפסיקה להיות פרנואידית? או שאולי אני לא כזו וכל הרגשות שלי מוצדקים?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025