היי
רציתי קצת לפרוק משהוא מאוד כבד שיש לי על הלב כבר שנה שלמה...
אז ככה, בחודשים הראשונים של כיתה ח אני התחלתי דיי להתעניין במין השני. תמיד הסתכלתי על בנות ואני הפסקתי כבר להסתכל על בנים. אני כבר שנה שלמה סגורה בתוך עצמי וקצת מדוכאת מזה שאני בבלבול מאוד מאוד גדול... חשוב לי לציין שאם אני אגלה שאני לסבית אז לא תהיה לי בעייה עם זה כי אני גם יכולה ממש לראות את עצמי בעתיד מקימה משפחה עם אשתי או נמצאת במערכת יחסים עם אישה ובאמת שאין לי במה להתבייש בזה. הבעייה היא שאני לא מנוסה ואף פעם לא יצא לי להיות אפילו עם בנים... אף פעם גם לא התאהבתי בבן ורק בזמן האחרון אני מסתכלת על בנות וגם יש לי איזה סוג של קראש על חברה שלי מהכיתה אבל אני יודעת שאין לי שום סיכויי איתה כי אני דיי חושבת שהיא סטרייטית לחלוטין ...
בגלל שאני לא יודעת מי אני ואני מה שנקרא עמוק בתוך הארון אני מפחדת ליצור קשר או מערכת יחסים עם בת בגלל התגובה של ההורים או אם הם יגלו שאני בקטע של בנות. אני אפילו מפחדת לדבר על זה עם איגי שוב מתוך הסיבה שהשיחות איתם יתגלו להורים שלי...
לפניי כמה שבועות דיברתי על כך עם אחותי וממש בכיתי , אפילו לא האמנתי שאוציא את הסוד הכי גדול שלי מהפה ושזה בכלל יקרה לי שאני אגיד שאני בקטע של בנות אבל אני לא יודעת אם זה סופי ... אני פחדתי שאצא מגוכחת בפניה אבל היא לא הפסיקה אפילו לרגע לחבק ולתמוך וזה מה שנתן לי תפיחה גדולה מאוד על השכם היא אמרה לי את המשפט הכי תומך שבעולם : "לא משנה מי את תהיי ועם מי תבחרי להיות אני עדיין אוהב אותך ועדיין אהיה אחותך לעולם"
בבקשה בבקשה תעזרו לי זה נורא חשוב לי שיהיה לכם משהוא לאמר בנושא וכל תגובה פה תעזור לי באמת.. תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות