היינו חברים הכי טובים ופתאום הכל התחיל להסתבך, איך ממשיכים מכאן?

היי. וואו אני לא יודעת איך להתחיל.

אז ככה. לפני בדיוק שנה הגעתי לבית ספר חדש והכרתי שם מישהו, נקרא לו שרון ( שם בדוי) ולימים נהפכנו להיות החברים הכי טובים. הייינו מאוד מאוד קרובים, היינו טבעיים בלי מסכות, נאמנים אחד לשני. הכל היה סבבה עד שהתחיל החופש הגדול.

הוא הכיר איזה ילדה ( שאני הכרתי לו, בתמימות מוחלטת ובאהבה. לא בקטע רומנטי, סתם כי חשבתי שהיא מגניבה ויהיה נחמד אם הוא יכיר אותה.) ואז הם התחילו לדבר בוואצפ (עוד לפני שהם נפגשו בכלל). והם התחילו לדבר כל הזמן על מזמוזים ונשיקות. היא צחקה עליו שהוא לא התנשק אף פעם ואמרה לו שהיא תנשק אותו. היא אמרה לו שהוא יכול לגעת לה בציצי. והוא כמו איזה ילד בן חמש התלהב, רצה להרגיש כמו איזה ילד בתיכון. (ואני יודעת את כל זה כי הוא סיפר לי, הוא מתייעץ איתי על כל דבר.)

מאז שהם הכירו הוא ניהיה ילד מגעיל, מהסוג שאני לא סובלת. דיבר כל הזמן על מזמוזים ונשיקות. (לא בגללה חלילה, היא ילדה מקסימה. קצת מגעיל אותי באופן אישי הקטע עם הנשיקות אבל זה לא עניין שלי. בכל מקרה, אני לא מאשימה אותה במה ששרון הפך להיות).

בנוסף, הוא גם עישן (!!) כמה ימים, ולא כי זה היה לא כיף (הפעם הראשונה הייתה לידי לצערי והוא לקח שאכטה והשתעל וביקש מים. זה ממש לא היה לו כיף אבל הוא בכל זאת המשיך.), אלא רק בשביל הפוזה. וזה כל כך מגעיל אותי.

ובאותו ערב, שהוא עישן בפעם הראשונה,זו הייתה מסיבה אצל חבר טוב לקראת סוף החופש. שרון נישק אותי. אחרי הסיגריה. והיינו לבד. זה היה כזה דוחה. אבל סלחתי לו כי הוא חשוב לי.

אז בקיצור הוא ניהיה טיפוס מגעיל ופוזאיסט, רוצה להרשים את כולם, שידברו עליו (שכחתי לציין שלפני זה הוא היה די חסר ביטחון וכנראה שבגלל זה כל כך כיף לו פתאום שכולם מדברם עליו ושואלים אם הוא באמת עישן). אני ביקשתי ממנו להפסיק עם הפוזה כל כך הרבה פעמים... תהיתי לאן נעלם השרון של פעם.

אז אני וחברה שלי שנקרא לה שירה (שגם הרגישה מה שאני הרגשתי, שהוא ניהיה ילד מגעיל. היא גם הייתה חברה טובה שלו, אבל ממש לא כמוני.) החלטנו לעשות משהו. החלטנו להתרחק ממנו. אני באופן אישי עשיתי את זה משתי סיבות:
1. להרחיק את עצמי מאנשים שעושים שטויות.
2. להראות לו מה הוא מפסיד אם הוא בוחר להמשיך עם השטויות והפוזה.
די התעלמנו ממנו כמה ימים, חיכינו שהוא יוותר על האגו שלו ויבוא וידבר איתנו. זה לא היה קל, אבל זה קרה.

טוב נעשה סיכום קצר כי זה כבר ניהיה ממש ארוך:
דיברנו, הוא בא אליי הבייתה.בעיקרון השלמנו, אבל הוא עדיין ממשיך עם השטויות. מה לעשות? הוא חשוב לי! קשה לי בלעדיו אבל גם קשה לי איתו.

תודה רבה לכל מי שקרא את כל זה! ועוד הערה קטנה: אני לא עושה שטויות. אני ילדה טובה. זה ממש מטומטם בעיני עישון בגיל הזה. אני שונאת את הדברים האלה. אל תשפטו אותי בבקשה. תודה רבה!