אנחנו בתחילת הקשר ואני כבר רואה בעיה שהיא גדולה מידיי.
כל היום הוא נמצא בעבודה, אחרי זה הולך להיות עם הילדים שלו (הוא גרוש כמובן) ורק אחרי זה פוגש אותי. אפילו בזמן שאנחנו ביחד הוא חייב לבדוק את הפלאפון שלו בקשר לעבודה. מה שיוצא שאנחנו בדרך כלל נפגשים בין השעות 21:00-23:00. לא אגיד שאין את המקרים שיש לו הזדמנות מוקדם יותר אבל זה לעיתים רחוקות.
בזמן שהוא בעבודה ובזמן שהוא עם הילדים שלו הוא שולח לי כמה הודעות בלחץ. כלומר שאנחנו בקושי מדברים רוב היום ובלילה מדברים בטלפון או נפגשים או שהוא בעבודה ובוא לא נשכח שבשעות האלה הוא כבר גמור.
אני פשוט מרגישה רע בכללי ובמיוחד לאור העובדה שאני חושבת "אז מה אם הוא לא יפגוש את הילדים שלו יום אחד מתוך 7 ימים בשבוע? שיהיה איתי מהצהריים, מהערב, שיקדיש לי את היום שלו, שיהיה לנו יותר זמן ביחד". אני כזאת נוראית? המחשבה שלי כזאת מוגזמת? מה לעשות??? הוא טוען שהוא מקדיש לי כמה זמן שהוא יכול, עושה השתדלות ומאמץ. והוא לא יכול לקצר את היום עבודה או לקצר או לדחות את הפגישה עם הילדים.
אני כבר מרגישה "דחויה". המקסימום זמן שהוא יכול ומקדיש לי מעט מידיי. אני מפחדת שעם הזמן ארגיש יותר גרוע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות