החבר שלי ואני ביחד כבר מעל שנתיים.
הוא מבוגר ממני בשנה והתחלנו לצאת בתיכון, ככה שהוא התגייס (קרבי) כשהייתי בכיתה י'ב ואני התגייסתי ממש בסוף השנה (מהגיוסים הראשונים, לא היה לי חופש).
לפני הגיוס שלו התראינו כל יום, יאצנו ובילינו.
אחרי הגיוס מערכת היחסים שלנו הייתה בעיקר לישון אחד אצל השניה בסופ"ש...
לפעמים אני מרגישה שמערכת היחסים איבדה פואנטה, ושוחחתי איתו על זה.
אני אוהבת אותו והוא אותי, אבל אנחנו בקושי יוצאים עכשיו כי הוא "טיפוס של בית", לא נסענו לצימר ברגילה שלו כי הוא לא רצה ועכשיו עד שהוא החליט שזה בסדר לסוע לכינרת כבר נגמרו המקומות במלון שהיה לי שובר הנחה (נו משכורת של חיילים...)
חברות שלי מהצבא ששומעות סיפורים אינטימיים על מערכת היחסים התוודו בפניי שהן חושבות שאנחנו צריכים להיפרד. שאני משקיעה מעצמי והוא נותן רק סקס בסופ"ש, כאילו אני הפורקן המיני שלו ושם זה ניגמר.
לפעמים זה מרגיש ככה, ולפעמים לא.
כבר נפרדנו פעם אחת לתקופה, והוא זרק את כל מה שנתתי לו אז, בין היתר דברים שהכנתי בעצמי בשעות וימים של עבודה.
אני כבר לא יודעת מה לעשות...
יש טעם למערכת יחסים כזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות