טוב זה ישמע קצת מטומטם, אבל בתור ילדה (שהייתי ביסודי) הייתי מאוד לא מקובלת..זה היה כאילו בושה לשבת ליידי.. היו קוראים לי שמנה, מכוערת, שעירה.. כל דבר שיכול לפגוע בבן אדם..
שעליתי לחטיבה דברים החלו להשתנות.
טיפחתי את עצמי, עשיתי דיאטת רעב והיו לילות שהייתי מקיאה את מה שאכלתי באותו יום (זה היה שווה את זה כי ירדתי 10 קילו בשנה וחצי) התחברי למלא ילדים, וגם התחלתי להתאפר רק כדי להעלות לעצמי את הביטחון..להרגיש יפה..
החטיבה אפשר לומר שזאת הייתה בין התקופות הטובות בחיי !
אבל למרות זאת, נשאר לי החוסר ביטחון לגמריי המראה שלי
שעשיתי דיאטה התקטן לי מאוד החזה.. אני עכשיו מידה 80b
למרות שיש לי תחת והכל זה מוריד לי יותר מהביטחון. ועכשיו למה שכתבתי בכותרת:
בנים מתחילים איתי הרבה משאני בכיתה ח׳ עד היום (כיתה י׳) ואני באמת לא מבינה למה
נגיד אין מצב שיתחיל איתי ילד שהיה איתי ביסודי! כאילו באמת שאין מצב!
ושאני רק חושבת על זה שאם אותו ילד ידע מה הייתי פעם זה יעורר בוא בושה שהוא דיבר איתי בכלל..
וזה גם קורה לי שמתחילים איתי בווצאפ ואז מגיע יום שאנחנו רוצים להיפגש
אני כל כך מפחדת שיראו אותי במציאות ולא דרך מסך ויתחרטו שדיברו איתי.. שזה לא מה שהם ציפו לו..
ועובדה שזה קרה לי לא מזמן עם ילד שבאמת התאהבתי בו כמו שלא אהבתי אף אחד בחיי !! ושניפגשנו התנשקנו פעמיים וגם הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ושאני יפה
והמשכנו לדבר והכל
ולאט לאט.. הרגשתי שפשוט יורד לו מימני.. הוא מתחמק מימני בווצאפ ואפילו מסנן ולא שולח הודעות ושינה תסטטוס לרווק .
זה פגע בי..
אבל ידעתי למה לצפות..
אני לא יודעת אם זה בגלל שאני פשוט הייתי מכוערת ונשארתי מכוערת או שאני פשוט...כל כך חסרת ביטחון
אני לא יודעת מה לחשוב אפילו..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות