היי.אני בת 16...
למשפחה שלי יש חבר,הוא בן 47.הוא נראה מאוד גברי,הוא והקול שלו,והוא בכלל לא מתנהג כמו איזה זקן. הוא דווקא מאוד בכושר,והכול.
הוא מאז ומתמיד עזר להמשפחה שלי. כשאנחנו צריכים עזרה הוא תמיד שם לעזור. כשההורים שלי בנסיעות של עבודה הוא שומר עליי.
נורא כיף לי איתו וכל דקה וכל שנייה שאני מעבירה איתו היא כמו גן עדן.כל פעם כשאני לא לידו אני נורא מתגעגעת ורק מחכה עד לפעם הבאה שאני אראה אותו.ככה זה גם שנתיים בערך. אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו!!
הוא תמיד שם בשבילי,תמיד מקשיב ועוזר לי.הוא בדיוק כמו אבא שני בשבילי בהרבה מהתחומים..אני יכולה גם לדבר איתו על תחומים שבחיים לא הייתי חושבת לדבר איתם עם ההורים.
גם אין לו אישה והבת שלו נפתרה לפני זמן רב....
כל כך מעצבן הוא הפער גילאים.הלוואי שהייתי נולדת קצת יותר מוקדם.וגם עם אני אצליח להתקרב עליו,איך אסתכל להורים בעינים?
אני רוצה את זה ואני חייבת את זה,ועם לא אני מרגישה כאילו אני הולכת להשתגע......
אשמח לעצות,מה אני עושה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025