נכון לפי הכותרת זה קצת קלישאה של מתבגר אבל אין מה לעשות...
ההורים שלי לדעתי לא מבינים שעכשיו בגיל ההתבגרות אנחנו כועסים ואמא שלי חושבת שבגלל חברים שלי שלדעת בגלל אירועים מסוימים שמנקודת המבט שלהם הם לא מבינים, למשל ששרלה (שם בדוי) גנבה לי את הטלפון ב צ ח ו ק ורשמתי לה שאני ארצח אותה ב צ ח ו ק אז הם רוצים שאנתק קשר ממנה וכל הזמן הם מוסיפים עוד למשל חווה (שם בדוי) שלאחרונה נפגעה מינית (הכל בסדר משטרה וכל זה היו) גם קשורה למצבי רוח הכועסים שלי לעיתים, אבל הם לא מבינים, שהסיבה היחידה לכעס שלי היא שהם מעצבנים.... בדיוק בגלל הנושאים הנ"ל. ושהם צועקים כל הזמן, הההררררבבבבהההההה. וגם שהמצב במשפחה ממש עצוב כזה, לא כמו פעם.
בזמן האחרון בגלל כל זה אני רוצה כל הזמן לבכות ולברוח מהבית אבל אני יודע שזה ישבור את הלב של אמא שלי, כשחושבים על זה אני הכי קשור אליה נפשית, אז אני לא יודע מה לעשות.
המצב של ההורים שלי עם אח שלי... בואו נגיד הוא ממש ממש רע (הוא גדול ממני, בן 17) ואני מפחד שאת המצב כרגע איתי יהפוך למצב שלהם איתו, שהם יעשו את אותה הטעות!
פניתי לכאן, אליכם, כמוצא האחרון שלי (אחרי חברים) בתקווה שמישהו יכול לעזור לי.
תודה לפונים!!!!!
~נ.ב.~
~דיברתי איתה (אמא שלי) על זה והיא לא מצליחה להבין.~
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות