אז ככה, מאז החטיבה אני הייתי חלק מחבורה די מגובשת, שמידי פעם הצטרפו אנשים ועזבו אבל ה"גרעין" היה תמיד מאוחד ומגובש, היינו מאוד מגובשים ועושים הכל ביחד.
גם בתיכון, עברנו הרבה דברים ביחד, באיזור תחילת י"ב התחלתי להתרחק מהם והם ממני, היו לזה הרבה סיבות ודבר הוביל לדבר, וזה סיפור מאוד ארוך.
הם נשארו מגובשים והמשיכו לעשות דברים ביחד, ולצבור חוויות
אלא אנשים שהייתי בטוח שאהיה איתם כל החיים, כי כשאני מסתכל עליהם, אני יודע שהם כן יהיו ביחד כל החיים שלהם וישארו חברים לנצח, ואני גם רציתי להיות חלק מזה, וחשבתי שאהיה
מאז שהתחלתי להתרחק מהם, מידי פעם כן נפגשתי איתם או עם חלק מהם, אבל ממש בקטנה ולא משהו קבוע, מצאתי עוד חברים אבל לא טובים כמו שהם היו.
באותו זמן חשבתי שאני עושה את הדבר הנכון שאני מתרחק מהם (שוב, בגלל הרבה סיבות שכרגע לא רלוונטיות), ועכשיו כשאני מסתכל על זה, אני ממש מתחרט על זה, יכולתי לפתור את זה ביננו ולא להתרחק ולהיות סנוב ולשנוא אותם, ואני מרגיש שפספסתי איתם כל כך הרבה, ועכשיו אני רוצה לחזור להיות איתם, ואני כן מנסה ואפילו נפגשתי איתם כבר כמה פעמים, אבל זה לא כמו שהיה פעם, ואף פעם לא יהיה כמו שזה היה פעם, אני לא יודע אם לנסות להמשיך להיפגש איתם ולנסות להתחבר איתם מחדש, או לוותר כבר מעכשיו..
בכל מקרה, מה דעתכם? מה לעשות? קרה לכם משהו דומה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025