רע לי, ממש ככה.
אין לי אף אחד בעולם הזה לא משפחה, לא חברים, בלי אהבה, אני מוקפת פשוט בשינאה גדולה.
היו שתי חברות ילדות, ושתיהן לפני חודש החליטו שהן לא רוצת שום קשר אלי ופשוט נעלמו, ואיתם ביחד כל שאר החברים שהיו לי.
כאילו שאם הן לא בקשר איתי אז אף אחד לא יהיה איתי בקשר.
ומשפחה...על המשפחה שלי כבר ויתרתי מזמן הורי גרושים, אבא שלי לא בקשר איתי מאז שאני ילדה קטנה ואמא שלי כבר לא רוצה יותר קשר אלי כי חושבת שגנבתי לה כסף והיא לא רוצה שום קשר אלי, וגם כשהיינו מדברות אמא שלי עדיין לא הראתה אהבה היא אוהבת רק את שני האחים שלי, ואותי...בוא נגיד שהייתה שאם היא יכלה לחזור בזמן היא הייתה מפילה אותי.
השנאה של אמא שלי נובעת מי זה שהיא כל הזמן מוציאה עלי את העצבים, כי כנראה התרגלה לזה שאני נולדתי הילדה השקטה התמימה שלא מזיקה, שאפשר פשוט לצעוק לצרוח לפרוק את כל השנאה ואותה ילדה לא תעשה כלום כי היא פוחדת, פוחדת שהיא תרים עליה יד או שתשנא אותה יותר.
זה נובע גם כשאחים שלי מתקשרים לאמא שלי היא כולה נמסה בטלפון ושמחה כל כך לשמוע אותם ואם זאת אני? עושה טובה שהיא עונה מדברת בגסות, בחוסר סבלנות, כאילו אני לא הבת שלה.
ועכשיו היא בטוחה שלקחתי לה כסף בכמויות כי לא יהיה לה את מי להאשים חוץ ממני, ואין לי מישהו במשפחה שיוכל לעזור לי, אני לא מפסיקה לבכות כי בסה"כ רציתי אמא שתאהב אותי ותחבק כשצריך ותגיד מילה טובה אבל היא בחיים לא הייתה גאה בי בכלום.
ובנוגע לאהבה? בחיים לא חוויתי אהבה רצינית, אף אחד לא רוצה להכיר את האני הפנימי שלי אז למה להמשיך לנסות?כבר נכנעתי וכל גבר שאני מכירה אני פשוט נותנת לו את הגוף שלי יעשה מה שבא לו.
אני לא יכולה יותר להמשיך עם החיים האלו רע לי ואף אחד לא לצידי, רוצה כל כך ללכת לישון ולא לקום בחיים...אם היה לי את האומץ הייתי כבר מזמן גומרת עם החיים האלו.
פרקתי את כל מה שהיה לי על הלב כי אין לי למי לפרוק...
מצטערת על החפירה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות