שנתיים חיכיתי לו. היו לי אחרים אבל לא היה לי את האומץ להתקרב. הוא היה תמיד בסביבה שלי כי יש לנו את אותה קבוצת חברים, לומדים ביחד. לא היינו קרובים במיוחד אבל בפעמים שכן יצא לנו לדבר נהנתי לדבר עם מישהו שכל כך שונה ממני, לראות עוד פרספקטיבה שונה ומטורפת על החיים. שנה שעברה (בדיוק לפני שנה!) אמרתי לו שאני אוהבת אותו.. מפה לשם אנחנו ביחד עד עכשיו ואנחנו עוד שבועיים שנה ביחד.
אני לא מפסיקה לחשוב על אקסים, מתחרטת על טעויות מהעבר, חושבת על מה שקרה לי בקשרים קודמים, שאני תמיד מנסה להיקשר, ואז נפגעת.. אני מפחדת לתת לו אהבה. מפחדת שהוא לא אוהב אותי. תמיד מפחדת שהוא לא אוהב אותי. (אולי אני רוצה שהוא לא יאהב אותי?) עד היום. עוד שבועיים שנה. כל פעם מחפשת את הריגוש הבא, כל ידיד שאני מדברת איתו ישר מנסה להשוות בינו לבין החבר שלי, ומה אם הייתי איתו? ומה אם הייתי איתו? מנסה להשוות אותנו לזוגות אחרים. והוא מדהים.. אבל משהו חסר לי.. מה חסר לי? למה בתחילת הזוגיות הרגשתי כאילו אני נסיכה בסרט של דיסני? ואחרי שלושה חודשים פתאום התחלתי לפחד ? מה עובר עליי ? ולמה אני מתמכרת ללאהוב עוד מישהו בזמן שאני אוהבת מישהו אחד? כל הזמן מחפשת שיגידו לי שאני יפה, כל הזמן רוצה תשומת לב..
איפה העניין? למה יש לי אוצר בידיים ואני בכל זאת לא מתרגשת ממנו? והכי מעצבן- להיפרד או לא ? מצד אחד זה לאבד הכל.. מצד שני זאת עוד הזדמנות לחפש משהו אחר..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025