הסיפור הוא כזה.
חייתי בעיר שלי לצורך ההסבר חיפה את כל חיי, הכרתי אנשים, היה לי חברים והכל היה כמו לנער רגיל.
סוף כיתה יב' כשהשנה הסיימה אמא שלי החליטה לעבור עיר כמובן שהסכמתי הסיבות היו באמת צודקות זה היה לטובת אחיי הקטנים ועוד סיבות לא רלוונטיות בקיצור לא עברנו סתם.
כשעברנו לא הכרתי איש, וגם לא היה לי דרך להכיר מהסיבה הפשוטה שלא הייתי במסגרת כולשהי כי מכירים אנשים כשאתה נמצא במסגרת מסווימת בין אם זה בית ספר, תנועת נוער וכל מסגרת אחרת שאתה רואה את אותם האנשים יום יום פחות או יותר.
ולהגיד תאמת אני אדם שלא נפתח ישר לאנשים ואני לא מהאלה שתוך דקה נפתחים לאנשים אני אדם סגור וביישן בהתחלה ככה אני אבל שאני נפתח אני אדם שמושך אליו אנשים ככה שלהכיר אנשים סתם ברחוב וכו' לא הייתה מבחנתי אופצייה.
בכל מקרה הייתי איזה חודש בבית ולאחר מכן התגייסתי לצה"ל שמה הכרתי חברים והכל אבל הם גרים ממש רחוק ואין אפחד מהעיר שלי או שגר קרוב.
ככה שאני כבר יותר משנה בצבא וכל פעם חוזר הביתה ואין לי פה חברים ואפחד.. ואני או בבית או נוסע לעיר הישנה שלי ללצאת עם חברים וזה מבאס.. הייתי רוצה לצאת בימי שישי כשאני חוזר מהצבא פשוט למטה לשכונה או משהו במקום לעשות את כל הפרצידורה של לנסוע לעיר אחרת רק בשביל חיי חברה..
לסיכום אין לי חיי חברה פה ואני ממש מתוסכל מזה... אחרי הצבא עוד איכשהו אני חושב שאני יסתדר כי יהיה לי מסגרת של מכללה או משהו בסגנון אבל כרגע? יש לי עוד שנתיים להיות בצבא ולחזור בסופ"שים הביתה ללא שום חיי חברה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025