לפני בסביבות שנה גיליתי שההורים שלי מתגרשים. לא מזמן אמא שלי הודיעה לי שזה רשמי, הם התגרשו.
בשבוע הראשון לפניי שנה נכנסתי לסוג של דיכאון; לא אכלתי, לא שתיתי, לא היה לי חשק לדבר עם אף אחד והייתי בוכה 24/7. אחרי השבוע הזה פשוט לא חשבתי על זה, סיפרתי לחברות שלי על כך וזה פשוט שחרר אותי. עד עכשיו, הייתי בטוחה שהתגברתי על העניין. למה? כי המחשבות על הגירושים לא היו לי בראש.. מה שכן, כל פעם שאחד ההורים העלתה את העניין, או אחד מהמשפחה, הייתי בוכה, אבל לא חושבת על זה בעצמי..
הגיע היום ושוב התחלתי לבכות משום מקום מול כל המשפחה שלי אחרי ששמעתי שיר מסויים (שירים מעלים לי מחשבות). אני כאילו ידעתי שהבכי היה על ההורים שלי אבל לא הרגשתי כלום. לא חשבתי כלום, פשוט בכיתי שעה בערך.. אני מתחילה לחשוב שכל העניין הזה היה סוג של הכחשה. כלומר לא לחשוב על המצב הקשה אבל כשכן מעלים אותו אז כואב מאוד מאוד מאוד. השאלה שלי היא מה עושים? איך אני אמורה להתמודד עם המצב הזה בכלל, אני רוצה באמת להשלים עם המצב הנוכחי, כי אין יותר מדיי מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025