סובלת מבעיות נפשיות - מפחדת שלא יקחו אותי ברצינות בצבא

היי כולם,
אני מעלה פה תסביך שאני מקווה שאולי מישהו יוכל לפתור ולתת עצה טובה.
אני מתגייסת שנה הבאה, גם יודעת מה הכיוון שלי (מודיעין) אבל יש לי בעיה.
אני בנאדם מאוד מאוד סגור מבחירה, אני לא מסוגלת להיפתח לאנשים חדשים במיוחד כי אין לי רצון (בדרך כלל גם לא מסוגלת). אני לא מסתדרת עם אנשים, אף פעם לא הסתדרתי. יש לי קבוצה קטנה של 3 בנות ועוד חבר שלי, ואפילו את הבנות אני לא מסוגלת להחשיב בתור חברות.
אני לא מסוגלת לישון עם אנשים אחרים בחדר ברמה שאני לא יוצאת לטיולים שנתיים, לא מסוגלת לישון עם חברות או להביא אותן אליי, לא נוח לי לישון עם אחים שלי וגם ההורים, ואני יכולה לילות שלמים לא להירדם כאשר יש מישהו איתי בחדר.
אני לא מסוגלת להוריד בגדים ליד אנשים, להתקלח לידם או אפילו רק להיכנס לשירותים. זה נובע בכך שאם לדוגמא אני בקניון ובשירותים אני אחכה שלא יהיו אנשים בתאים אחרים ושהאזור יהיה ריק לגמרי.
ברור לי שיש לי בעיות נפשיות. ולא רק מהבחינה הזאת אלא מעוד הרבה כיוונים שכרגע לא אפרט לגביהם.

אני צריכה טיפול פסיכולוגי אבל זה פסיכי בשבילי לבקש מההורים 250 שקלים לכל פגישה. אני לא אצליח לממן דבר כזה לעצמי כיוון שיש לי הרבה צרות אחרות על הראש.
קב"ן לא יתנו לי ללא הפניה של פסיכולוג, ברור לי שלדבר עם הצבא על קבן לא יוביל לשום מקום.

אני יודעת שאני מסוגלת לתת תפקיד טוב, ולהוציא מעצמי את המיטב ובעיקר אני מאוד רוצה להתגייס. הפחד שלי זה שבמידה ולא אצליח לקבל הקלות או יומיות אני איאלץ לעשות תפקיד שלא יהיה מאתגר בשבילי, וכשדבר כזה יקרה אני בכלל אתחרפן כי אני לא מסוגלת לעשות משהו שקל לי מידי. או שבכלל אני אהיה בתפקיד ואשאר לישון בבסיס. ברור לי שאני לא אצליח להתמודד עם דבר כזה.

אני מפחדת שלא יקחו אותי ברצינות ואז אכנס לדיכאונות כמו שהרבה פעמים קורה לי, וכשדבר כזה קורה אני מסתגרת בבית ומסוגלת גם לא לצאת שבוע. יש פעמים רבות שאני עוזבת מערכת מסויימת שנכנסתי אליה כי אני משתגעת מאנשים ולא מסוגלת להיות איתם יותר, או שאני מתחרפנת עד כדי דיכאון חזק מהצורה שמתנהלים דברים שם.

אני יותר מאשמח לעצות, אולי אפילו יעוץ למי לפנות בשביל שיתחייסו לזה ברצינות ולא בזלזול.

תודה