שלום לכולם,
אני בת 30 נשואה 4 שנים עם תאומים בן ובת אשר נולדו לפניי 9 חודשים.
עוד לפניי ההריון אני ובעלי היינו רבים בלי סוף, צעקות ולא מסתדרים...אבל תמיד ידעתי שיש אהבה למרות שהיא טיפה נעלמה.
בעלי מסוכסך קשות עם משפחתי (גם הקרובה וגם המורחבת), לא מדבר עם אף אחד..ילדתי את ילדיי המקסימים ומאז (שיהיו בריאים) הבית שלנו יותר התהפך.
זה משהו שכבר היה קודם לכן ורק הדרדר והדרדר..אני יודעת שיש המון זוגות שכאשר מביאים ילד לעולם יש משבר, חוסר הבנה, קשיים אבל אצלנו זה היה עוד לפניי
בעלי לא מספר לי הפרנסה שלו כמה הוא מרויח מה מצבו ושום פרט - אנו בחשבון נפרד (בגללו).
מרוב שהמצב הדרדר בעלי פנה לרבנות ופתח תיק גרושים, בנוסף עזבתי את הדירה בה גרנו כי גם כך היינו צריכים לפנות אותה כי נגמר החוזה (פיניתי כמה שבועות לפני המועד) ובעלי הציב תנאים להשכרת דירה עד חודש מסויים כי אינו יודע אם נישאר ביחד או לא ואני לא הסמכתי לכך מאחר והוא צריך לדאוג לקורת גג לילדיו. יש לציין שגם אני לא הייתי בסדר בזוגיות, למטבע כמובן יש שני צדדים. הוא עושה לי בושות בכל מקום, צועק, מקלל מספר את סיפור חיי ושל הוריי בפרסיה, פשוט מזעזע.
בעלי הגיש את התביעה לפניי כחודשיים ועד כה לא הגבתי - מאז שבוע שעבר התחלתי גם לפעול לא כי אני רוצה, אלא כי אין לי ברירה ואני חייבת להגן על עצמי מפניי התביעות שלו (תבע על הכל..מזונות, הסדרי ראיה וכו׳..)
התחננתי אליו כמה חודשים בוא נלך לטיפול זוגי, בוא נקבל את הכלים מאנשים מקצועיים עם ניסיון והוא מתנגד בכל תוקף! אין סקס הרבה זמן גם כי הייתי בשמירת הריון, גם הלידה (קיסרי) ואז שכבר היה אפשר הוא פשוט העליב אותי שלא רציתי את המגע שלו...
עכשיו אנחנו בתהליכים, יש הסדרי ראיה עם הילדים, אני גרה אצל הוריי והוא אצל הוריי - אני לא מדברת גם עם משפחתו אבל רק לאחרונה בגלל המצב שנוצר גם מהצד הזה סכסוך איתי....למרות הכל, אני רוצה שלום בית!
נכון, הרבה אנשים מרימים גבה, הוריי מתנגדים אבל אמרו לי שאעשה מה שאני מרגישה. במתכונת הזאת כמובן שלא אוכל להישאר, אך מתפללת אולי בעלי ישתנה, משהו יגרום לו להבין מה הוא עושה. יש לציין שהוא מושפע מאוד מחברים וממשפחתו ומקשיב להם גם אם הוא לא חושב כך. אני מבחינתי מוכנה לנסות הכל למען שתי התינוקות שלי שרק נולדו! איך אני יכולה להביא אותו למצב של שלום בית? הוא לא מוכן לשמוע עליי בכלל , כרגע הוא נעול! המצב רק מסתבך עם הוריי והוא כמו משטרות וכו׳..
לכל אחד יש דעה אחרת ולי זה מובן יש לי אח שגדול ממני שגרוש שטוען שלא להישאר במקום שלא טוב לך ומצד שני אחות (קטנה ממני) שנשואה שנה שטוענת שיש להילחם בכל הכוח ולא לוותר בייחןד שיש ילדים ורק אחרי ואם וכאשר הטיפול לא יצליח אז אפשר להגיד שבאמת לא הלך ואין ברירה...אבל לא פשוט לפרק חבילה בייחוד שאנו נשואים רק 4 שנים ורק לא מזמן נולדו הילדים שלנו.
אני שבורה ומרוסקת, בעלי נחוש בדעתו להתגרש ואני לא.
כמובן שיש עוד מלא פרטים בסיפור משמעותיים שלא ציינתי כי העדפתי לצמצם לעיקר.
תעזרו לי להביא את בעלי שיבין מה זה אשה ומה זה ילדים כי הוא כל הזמן אומר שחברים שלו אמרו לו שכייף להיות גרוש ושהוא ישלם פחות כסף והחיים יפים וכולם יודעים שזה לא בדיוק ככה....
תודה למי שקרא עד כה.
אשמח לשמוע אתכם, תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות