היי אני בת 26, יש תואר תואר ראשון בציונים גבוהים.. אני נראת בסדר, לא דוגמנית וגם לא צפרדע. אני לא מבינה מה דפוק בי, למה אין לי חברים שאפשר לסמוך עליהם.. כלומר יש לי כמה חברות אבל אם אני לא יוזמת שיחות אז הן לא מתקשרות.. אף פעם לא עשיתי טיול גדול של אחרי צבא/ תואר עם חברים, אפילו לאילת נסעתי רק עם משפחה.
סיימתי לא מזמן את התואר ורציתי חופש לפני שאני אצלול לשגרה של עבודה במקום קבוע, רציתי לעשות לעצמי קיץ כיפי. במקום זה אני מרגישה בודדה יותר מתמיד. מרגישה כמו אסיר במאסר בית.. והדמעות? כבר לא נשארו דמעות.
נוסיף לסיפור שבחיים לא היה לי חבר ובכלל חגיגה.
אני באמת לא מבינה מה דפוק בי ולמה החיים שלי שונים משל כולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות