אני יודעת שאני צעירה, אך אני נתפסת בוגרת לגילי. זו אחת הסיבות שיש לי ידידים(או יותר נכון רובם 'היו') שמבוגרים ממני בכמה שנים, עם חלקם זה התפתח אף לפן 'רומנטי' יותר.. אפשר לומר אף 'חרמני', לצערי (אמת שגם אני חיפשתי זאת באותה תקופה, אבל לא כיוונתי לשם במודע, זה פשוט הגיע)
שלוש פעמים קרה מצב שנפגשנו אחרי שהודנו במשיכה.. ואחרי הפגישה -פשוט נותק הקשר.
אני מבינה את זה, אחרי הכל לפי הגיל, אני באמת ילדונת. וזה מפחיד לפתח קשר עם אחת כזו כאדם בוגר יותר (גם אם מדובר בשנים ספורות בלבד).
ובכל זאת, כל פעם זה מוריד לי מהביטחון.
אתם לא יכולים להגיד לפני שאתם הולכים? איך עושים דבר כזה!?
היה בחור אחד שפשוט עקף את כולם, ושיקר לי ושיקר עלי למי שסבב אותו, עד כדי מצב שתפסו ממני בחורה מגעילה ורדודה. למזלי, הדברים התבררו ואותו בחור מוכר לכולם כטיפוס לא אמין.
אבל למרות שיכלתי לשער (ואכן שיערתי) מה תהיינה ההשלכות -בלי לשים לב, נפל בי הביטחון העצמי.
בימים אלה, יש לי בן זוג רציני -אנחנו פתוחים בהכל, הוא יודע עלי כל דבר ואני עליו ותמיד יש לנו עוד מה להכיר.. אבל איכשהו אני תמיד מצפה שהוא יעזוב אותי.
אני לפעמים פשוט לא מבינה למה הוא נשאר. ועוד פגישה ועוד ועוד.. והוא עדיין איתי.
מסתבר שכל כך התרגלתי למצב שעוזבים אותי, שאני פשוט לא מכילה את זה.
זה הגיע למצב שפעם אחת ניסיתי לגרום לו להפרד ממני, תמיד אני שואלת איך הוא יכול להתמודד איתי, למה הוא נשאר.. הוא יודע מה עברתי ונותן לי את הזמן שלי, הוא מקשיב כשצריך ובאמת לא יכלתי לבקש יותר מזה (עוד בעיה, שאני פשוט לא מרגישה ראויה לו, כאחת שנתקו איתה קשר סתם פתאום) אבל לצערי ולצערו, אין משהו שהוא באמת יכול לעשות, זה טבוע עמוק בתוכי, אני נלחמת -אבל לא מצליחה להתגבר.
אני יודעת שהוא איתי, ובע"ה יהיה איתי לנצח
אבל תמיד מצפה שיעזוב. תמיד חייבת להרשים אותו -והוא מכיר אותי ואת המסכות האלה -למזלי הרב.
הוא אומר לקחת את הזמן וזה יעבור, כי אני אראה שהוא לא עוזב אותי
אבל אני יודעת שהתחושות האלה לא אמורות להיות שם, ומגיע לו יותר מזה, מגיע לו שאני אסמוך עליו ב100% שהוא איתי לנצח, מגיע לו שאני לא אנסה להפרד ממנו (כי אני יודעת שזה פשוט שובר לו את הלב...) :'(
אז איך אני מתגברת על זה? איך אני מפסיקה לחשוב על פרידה ועל נטישה?
עוד משהו שאולי יעזור.. אני בחורה טובה, אפשר לומר, בתולה (-מחכה לאחרי החתונה לאחד) לא עשיתי שום דבר עם בחור, שומרת על עצמי מאוד -ומי שסובב אותי מבין, מעריך ותומך. כך גם בן זוגי (שאגב, מבוגר ממני בשנה)
תודה מראש למייעצים ולקוראים(:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות