היי,אני בת 17 וחצי ,עולה לכיתה י"א , יש לי חבר שעוד חודש יהיה בן 18...
הכרנו לפני שנתיים ואנחנו גם כבר שנתיים ביחד.
חוץ מזה שהוא הבן זוג שלי,הוא גם החבר הכי טוב שלי...
ההורים שלי התגרשו בזמן שנהיינו ביחד,הוא עבר איתי את כל המשברים שלי,הוא יודע עלי הכל וזה הכי הדדי בעולם.
עברנו משברים,אבל הייתה לנו רק פרידה אחת במשך כל הזוגיות למשך כמעט חודש.
הוא מתגייס עוד חודשיים בערך,וזה כלכך מוזר לי וכואב.
מבן אדם שהייתי רגילה לראות יום יום,לחוות אותו,להיות איתו,הוא ממש כמו בן בית אצלי וגם ההפך.
פתאום כל זה ישתנה.
הוא הולך לשרת בחיל האוויר ויחזור לסופש פעם ב11 ימים.
זה נשמע קצת,אבל כשאתה רגיל לראות מישהו בתדירות כלכך גבוה,שהוא איתך כל יום,ממלא לך חלל ריק (אני גרה עם אבא שלי ולרוב הוא חוזר מאוחר בלילה) פתאום זה כלכך מוזר.
זה מפחיד וכואב באותו זמן,אני בוכה המון , הרבה פעמים כשאנחנו לא נפגשים הרבה זמן הוא אומר שהוא מרגיש סוג של ניתוק רגשי וכשהוא רואה אותי פתאום הוא מרגיש הכי טוב בעולם ושלא בא לו להיות עם אף אחד חוץ ממני ושהוא שוכח מההרגשה הזו,אבל אז כשלא נפגשים הרבה זמן שוב זה קורה...ככה כמו בומרנג כזה.
חשוב לציין כי הקשר שלנו מדהים והוא אוהב אותי בצורה מטורפת..
לפעמים אני גם חוששת שאולי הוא יכיר מישהי בצבא וזה ישפיע על הקשר שלנו...
בתפקיד שלו הולכות להיות במגדל פיקוח לפחות 14 בנות , והם ארבעה בנים.
סליחה שחפרתי,פעם ראשונה שאני כותבת פה ,אני ממש מיואשת ואובדת עצות..אני ממש אשמח לדעת אם מישהו עבר חוויה דומה ויכול לתת לי אולי נקודת מבט קצת יותר אופטימית...תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות