היי לכם,יש לי חברה טובה שאני מכירה כבר שנה,היא אומנם בת 17 ואני 14 אבל היא ממש כאילו בגיל שלי והיא די נמוכה אז לא כזה מבדילים..
דרכה הכרתי ילדות מדהימות.שלא יכלתי לדמיין את החיים שלי בלעדיהן.
תמיד ידעתי שיש לה משהו,רק שלא היה לי נוח לשאול ולא להביך אותה..אבל למרות הכל קיבלתי אותה כמו שהיא והיא כאילו האחות הגדולה שתמיד רציתי שתהיה לי,היא חזקה,תמיד מחייכת.אפילו כשקשה,כשיש לי בעיה אני פונה אליה,היא מייעצת לי ואני עושה בדיוק מה שהיא אומרת והכל מסתדר.והלב שלה?הלב שלה לא בגודל אגרוף כמו של כולם..הלב שלה בגודל של ראש שלם,היא בחיים לא תחשוב על עצמה לפני אחרים....
וכמובן,כמו תמיד.משהו צריך להסתבך ולהרוס הכל.
מכירים את ההרגשה הזאת שכאילו קרס עולמכם?
זה מה שאני מרגישה.אני לא רגילה בכלל לראות אותה ככה,בלי חיוך על הפנים,בלי הצחוק המדהים שלה..
אני לא יודעת מה יקרה לעולם הזה אם היא תלך ממנו....
איך העולם יסתדר בלעדיה?
היא הייתה אומרת שהעולם בן כה לא צריך אותה.אבל אני יודעת שזה מכאב.
היא פאקינג לא יכולה לאכול כי אחר כך היא מקיאה דם ובכמויות.
וכואב לה,כמה שכואב לה.אבל היא לא מראה לנו את זה.היא לא מסוגלת.
אני יודעת שהיא תשרוד!היא כן חזקה!
הפחד שלי?שזאת תהיה הפעם הראשונה שהיא תוותר...
הפעם הראשונה שהיא תרים ידיים,
הפעם הראשונה שהיא תגיד "נמאס לי לסבול"
הפעם האחרונה שאני אראה אותה.....
מה עושים כשיש קיר שחוסם את הדרך?
אני לא מסוגלת לראות אותה ככה
לא מסוגלת שהיא תסבול
לא מסוגלת שהיא תסתיר את הכאב שלה
לא מסוגלת להפרד ממנה
אני לא מסוגלת לאבד אותה..
אני יודעת שזאת שאלה..אבל אם אדבר על זה עם אחרות הן לא יבינו...
רק הייתי צריכה לפרוק קצת..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025