אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי.
הייתי רוצה תואר, אבל אני חוששת שאין לי את כושר ההתמדה.
אני רוצה להנות מהחיים שלי, ואני לא מתכוונת "אני רוצה לטייל, לרקוד, לשיר, לקנות בגדים, ללכת לים..." אני מתכוונת שאני רוצה -להנות מהחיים שלי-! כל בוקר שאני מתעוררת, כל יום שאני חיה, אני רוצה להרגיש שאני חיה את החיים באהבה, שאני חיה את החלום שלי האישי, שאני יודעת שמה שאני עושה.. לא יכול להיות משהו שיסב לי יותר אושר ממנו.
אני יודעת שזה אפשרי כי העובדות מראות שיש לי סיפוק עצום מעשייה. כששירתתי הייתי תחת ק.ת"ש ובאמת שנהנתי מרוב הימים, כמו שלא נהנתי בכל התקופות בחיי. רוב הימים הייתי מורחת את החזרה הביתה, אהבתי לעבוד! אז אני יודעת שיש לי אהבה לעשייה.
אבל יש לי דרישות מעצמי, אולי זה מטופש, ואולי זה מה שמנחילים לנו, אבל יש לי חלומות לעשות משהו משמעותי כמו להציל חיים ולהיות רופאה, משהו בתחום הרפואה, לחקור.. מצד שני אני חייבת חייבת שספורט יהיה חלק גדול מהחיים שלי, אני מכורה לספורט ואני לא רוצה להשים את זה בצד בגלל הקריירה. ואני חייבת שמה שאני אבחר יהיה משהו עם נתינה ועזרה לאנשים, מכל הלב! אני מרגישה שזה היעוד שלי בחיים, לעזור איפה שאני יכולה.
לפני חודש התחלתי ללמוד מדעי המוח באוניברסיטה הפתוחה. בחרתי מתוך לחץ.. כי הזמן עובר ואני לא זזה, רק חושבת ולא עושה שום דבר. אבל אני חוששת שאני עושה טעות. עם כמה שהחומר מעניין לדעתי. אני לא מרגישה שאני הולכת על זה בכל כולי כי אין לי מושג לאן זה יוביל בהמשך. במה אני יעבוד כל החיים? איך תראה השגרה שלי? עם איזה אנשים אני יעבוד? אני יעבוד יחד או מול אנשים? אני אוהב את מה שאני עושה?
בלי קשר, אני אוהבת לקרוא חומרים, מאמרים ומחקרים בלי קשר ללימודים, אבל הלימודים עצמם כ"כ מעצבנים אותי מהעובדה שאני צריכה לעמוד ביעדים מסויימים, לקרוא פה ושם דברים שלא בא לי עליהם, ובעיקר הלחץ של הזמנים- חייבת ללמוד X חומר בY זמן. זה משגע אותי שזה לא בקצב שלי, אני רוצה לקרוא מתוך עניין ולא מתוך חובה! וההגבלת זמנים לא מאפשרת את זה. אוקי אז כולם עושים את זה, וזה ילדותי ומפונק לחשוב שאני יכולה אחרת. אבל אם אפשר אחרת למה לא?? למה לא לפעול בגישה שונה? למה לא לשחות "נגד הזרם" אם זה עושה לי טוב?
הקטע שאני לא יודעת מה האפשרויות המגוונות הקיימות בעולם הזה, אני לא יודעת מה אני יכולה, אני לא יודעת לאן אני מובילה את החיים שלי, ואני ממש רוצה להרגיש בטוחה ובשליטה שאני מובילה אותם למקום הנכון. אבל איך? לפי מה?
אם מישהו יכול לתת לי טיפה של כיוון, הצעות, אני אשמח.
ואני אציין, שהתחומים שמעניינים אותי בעיקר: אני אוהבת ספורט (חשבתי על הדרכת חוגים/מורה ביסודי), אוהבת לחקור (חשבתי על תחום הפסיכולוגיה או הרפואה או הגנטיקה), אוהבת עשייה (חשבתי על אחות, כל תחום הקרוב..פיזיותרפיה, מעבדה, פוריות וכו'), יש לי כ"כ הרבה רעיונות בראש.. קרימינולוגיה, גרפולוגיה, צילום ועריכה, טיפול בעיסוק, אימון אישי, רפואה משלימה, תזונה, ביולוגיה, מדעי החברה, סוציולוגיה, אולי בכלל דיילת ולראות את העולם, תפירה, תכשיטנות, מחול, אתלטיקה.
איך לבחור? ומי אמר שחייב תואר? שחייב שם גדול כמו מדעי המוח? למה אי אפשר להסתפק ממשהו פשוט כמו דייג (לא משהו שמושך אותי, סתם זורקת דוגמא)
אני לא יודעת מה יהיה עם החיים האלה, אני רק יודעת שלצערי צריך לעשות כסף, ושאני רוצה לעשות משהו שיגרום לי אושר.. אני רוצה להרגיש שלא סתם הגעתי לעולם הזה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות